forgetting means remembering

השיער שלך זרח כמו השמש מתחת למנורת הרחוב של שלוש בלילה. עישנת בשרשרת ואני חזרתי הביתה מסריחה מהחלטות רעות. נתתי לך את הכבוד להרוג אותי מבפנים. הכאב שלך היה המתוק ביותר שידעתי לכאוב. הקול שלך שיכר אותי; עמוק ומוכה שמש. תאמינו לי, אם הייתם שומעים אותו מדבר, שפוך כולו כשמאחורי הלשון שלו מסתתר קמצוץ של מבטא לא מוכר, גם אתם הייתם מבינים מה זו אהבה.  את הבוקר ביליתי באוטובוס. הזוג מאחוריי לא הפסיק להתווכח למשך כל הנסיעה, ההוא היה שטלתן מדיי וההיא לא הייתה מוכנה להיות נשלטת. ניסיתי להטביע אותם עם המוזיקה שהכרת לי, אבל שניהם לא היו מוכנים לשקוע. חשבתי עליך, איך אתה מעולם לא הסכמת לשקוע ואיך לנצח תצוף מעל לפני השטח כמו גלגל הצלה שוטה. אנשים תמיד מזכירים כמה זה קשה להזכר; איפה הם השאירו את המפתחות או כמה גזים אצילים קיימים בעולם, אבל אף אחד לא מדבר על כמה זה קשה לשכוח. אני מותשת מכמות הפעמים שניסיתי לשכוח אותך אבל רק נזכרתי יותר. forgetting means remembering.

 

 

 

תקשיב למה שאני אומרת לך- הגוף שלך הוא לא מקדש. מקדשים אפשר להרוס ולחלל. הגוף שלך הוא יער- מלא בעצי מייפל דקיקים ומתוקים ומריח כמו פרחי בר באביב. אתה תגדל שוב ושוב, לא משנה כמה פעמים תובס. ככה זה ביער.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s