פעם היה לי נוף מקסים מהחלון. עכשיו יש שם קראוון, לבן, גדול, מסתיר הכל. קצת חבל לי עכשיו ואפילו קצת עצוב. את הנוף הזה אהבתי במיוחד. חוות סוסים, גינה קטנה, המון עצים ופרחים, שדה תפוזים. נכון שהחצר שלי נורא גדולה ושאפשר להסתכל על הנוף הזה גם מזוויות אחרות, ושיש הרבה דברים להסתכל עליהם. אבל מהזווית הזו, הכי נהניתי להסתכל, לצלם, לראות את הסוסים רצים. זה היה מרגיע בעיקר. להסתכל על הכל מהחלון.
עכשיו יש שם קראוון, לבן, גדול, שמסתיר את הכל.
psychosphere 