זה לא ש

זה לא שאני לא אוהבת אותך, זה פשוט שהבטחת שאתה ואני זה לנצח ורגע אחרי תלית את עצמך. אני נשבעת באלוהים שיכולתי להרגיש את התקרה קורסת עליי כשנתת לרוח שכבר לא הייתה בך ליפול מהכיסא אל הקבר. עכשיו אני אוכלת את עצמי על זה עם כדורים לא נחוצים ושתיה לא קלה והמוח שלי מתכרסם עוד קצת עם כל מחשבה עלייך. אני חושבת שהפסקתי לנשום לחלוטין כשהלכת. זה כאילו שהושטת יד לתוכי וטלשת לי בכוח חצי מהלב, והוא בדיוק כמוך נקבר באדמה, נרקב ונאכל. החזה שלי ריק, הצלעות שלי שבורות, ובתוך מה שנשאר מהלב שלי יש רק עשן. ודם, המון דם נשפך ממני.

 

זה לא שאני לא אוהבת אותך, זה פשוט הרעש של הלב שלי נשבר כשניר אמר לי שהוא שמע שאת, החברה הכי טובה שלי, אמרת לדנה שאת שונאת אותי. 

 

 

 

 

כשאמרת שאני לא צריכה אותך יותר. ידעתי שזה בכלל אתה ושהכל בגללי. באותה התקופה רציתי וצרכתי אותך יותר מהכל כי היית מערכת הנשימה שלי ומטהר האוויר הפרטי שלי.

 

החיים הם כמו מים זורמים,

כך אתה אומר.

אבל אם נחסום אותם באבן,

הם יעזרו במשהו אחר.

או שהם יזלגו מעליה,

או שיזיזו אותה איתם,

תלוי מה גודל האבן,

ולאן הראש מורם.

 

עכשיו תראה מה ההבדל ביני ובינך,

אני בשבילך הייתי אבן קטנה.

יכולת לקחת אותי ולזרוק, הרי זה קל מאוד בשבילך,

אבל גם יכולת לחשוב רגע ולקחת אותי חזרה. 

יכולת לדלג מעלי ולא לסחוף אותי איתך,

ואמנם הייתי נשארת בלב שלך, אך זה לא היה משנה דבר.

 

אתה בשבילי היית אבן גדולה,

להרים אותך ולזרוק היה דבר קשה נורא.

ולסחוף אותך איתי היה משונה,

לקחת אותך איתי היה כבד,

ולהשאיר אותך שם היה כואב לי בלב.

5:23

השעה 5:23 פור קרייסט'ס סייק ואתה וההוא החלטם שזה לגיטימי לחלוטין לטבוע לי במוח ולהוריד לי דמעות כאילו הן מבול באמצע חודש דצמבר. אפילו שלחתי לאחד מכם אימייל ואחרי חמש דקות על השעון קיבלתי הודעה חזרה שכתובת המייל לא פעילה יותר והלב שלי נפל לתחתונים. וואלה יופי, עזבת אותי והשארת אותי בלי כלים להתמודד. את התקווה שעוד יש מישהו מאחורי הכתובת שברתי לרסיסים ואיתם חתכתי לעצמי את העור. כלב מסריח, לא הייתי צריכה להכניס אותך לחיים שלי מלכתחילה. אבל אתה הרעל שלי, בדיוק כמו כל האחרים. 

 

זה לילה רביעי ברציפות שאני הולכת לישון כשהשמש קמה. הלוואי ואחנק בשנתי. סתם, הכל בסדר. 

 

5:33

עוד פעם

בניתי לעצמי פלייליסט חדש עם שירים (תודות לכמה בלוגרים מופלאים מכאן) ששמעתי פעם אחת בלבד רק כדי שאפקט ההפתעה ישאר יחד איתי וכשהמילים והתווים יזרמו לי אל תוך האזניים אצטרך לפענח אותם ולהקשיב על אמת. עכשיו כשרוני הולך לישון אני מרגישה קצת פחות אבודה. נורא עצוב לי שהוא קרן השמש היחידה שלי והדם שזורם בתוכי והסיבה העיקרית שאני קמה בבוקר, אבל אני אוהבת אותו עם כל הגוף שלי כמו שבחיים לא אהבתי אף אחד, אפילו לא את יואב.     אגב יואב, הבן זונה הזה עדיין זורם לי בוורידים. תחתכו לי אותם ותפתחו טוב טוב ותראו שם יואב קטן מתחבא. הוא כמו זרע של פרח שטמון עמוק באדמה שלא מסכים לפרוח החוצה. רוני אומר שלוקח לי זמן להשתחרר ממנו כי זה היה עמוק וכואב ומדברים עמוקים וכואבים לא משתחררים אחרי יום ולא אחרי שבוע ולא חודש ואולי גם לא שנה. ויואב הזה, הוא חדר אליי קצת יותר ממה שציפיתי. 

 

עוד יואב אחד- השכבה הבת זונה שלי בדיוק חזרה מפולין וכל הבנות הלבנות והמתלהבות עם המצלמות היקרות שיותר גדולות מהראש שלהן החליטו שזה זמן מעולה להעלות את כל התמונות לפייסבוק. אחת מהן ממש נכנסה ביואב והחליטה לעשות לו בוק ויש לו תמונה אחת שהוא מסתכל בדיוק למצלמה ואני בוהה בה כל היום ממש לא בכוונה ואני מרגישה שהוא מסתכל עליי עם העיניים האלו שלו שגם אם ארצה לקרוא להן דוחות לא אוכל, וקורא/קורע אותי וחופר לי בעיניים ובנשמה כמו כלב שחופר בחול ואני מנסה להגיד לעצמי שזה רק יואב שכלוא בתמונה אבל זה יותר קשה מלקלף תפוז. 

 

(בנים לים אבל כאילו לא).

 

עכשיו טוב

קופסאת שוקולדים


דירה משלי


אוננות


ארבעה חתולים


מיטה זוגית


חלונות גדולים


ג'ף באקלי


ורוני


 


לא לשכוח-


הרגליים שלי כבדות נורא, כאילו אזקו לי אותן עם כדורי ברזל, אבל אני לא חודלת מלצעוד כי אני יודעת שבסופו של דבר אגיע ואתה היעד הכי חשוב שלי. אני גוררת את הרגליים שלי בלית ברירה עד שאני רואה אותך באופק רכוב על האפניים שלך שאתה כל כך אוהב (מיותר לציין שאתה אפילו לא יודע לרכב על אפניים?). אתה רוכב לקראתי בשביל לעזור לי וככל שאנחנו מתקרבים יותר אני מרגישה את הגוף שלי מתמלא באור. אני קלה כמו ענן עכשיו כשאני יודעת שאתה פה. אתה כל כך יפה ומשום מה העיניים שלך כחולות אבל הן זוהרות כמו קריסטלים. אתה נראה כמו שיבוט מוצלח למדיי של הבחור ההוא מסקינס, וכשאנחנו סוף סוף נפגשים אתה מחבק אותי חיבוק מוחץ ואוהב, אחד שלא ידעתי שאתה מסוגל לו. אני מתיישבת מאחוריך ואתה מרכיב אותי עד הבית שלך. אני מחבקת אותך מאוד חזק כי מפחדת שאם לא תהיה קרוב אליי אאבד אותך מיד. אף אחד מאיתנו לא אומר מילה, אבל אני יכולה להרגיש בחיוך שלך לכל אורך הנסיעה. אני מרגישה כאילו לא נשמתי יומיים, אבל איתך כל מערכת הנשימה שלי מסתדרת כאילו לא נשמתי עשן של סיגריות פעם אחת בחיים שלי. 

אנחנו יושבים בחצר. קר לי נורא אבל אתה מחבק אותי עם כל כולך ושוב אני יכולה להרגיש את הגוף שלי מתמלא בחום ואנרגיה טהורה. כיף לי איתך מאוד ולך כיף איתי. אני אומרת לך כמה מילים על זה שאתה בחור מהמם ואתה מסמיק. אתה הבחור הראשון שהתאהבתי בו אבל לא בקטע רומנטי. אתה לא עוזב אותי, אולי כי אתה מרגיש בדיוק כמוני, שאם תשחרר אתנדף מחייך. אתה משחק לי בשיער וכל מה שאני יכולה להרגיש היא צמרמורת נעימה של חום וקור ודגדוגים. אתה כן אוהב אותי בדיוק כמו שאני אוהבת אותך ואנחנו ממשיכים לשבת שם עד שאני מתעוררת.