ריח של גשם

ריח חזק של אדמה רטובה. ריח של דברים חדשים שמתחילים בקרוב.

שקט כל כך חזק שאפשר לשמוע את הטיפות מתנפצות על האספלט החלק. 

גשם מציף את העולם כמו המחשבות שמציפות את הראש. טיפה אחר טיפה, מחשבה אחר מחשבה.

אפשר סוף סוף לעצום את העיניים, להרגע ולחשוב על דברים טובים. לעבור לעולם אחר ולדמיין תקופות טובות מלאות באושר.

לחיים טובים יותר: תאהבו חתולים. הם ישארו אתכם לנצח עד שהם יברחו או ימותו או יאכלו רעל או ידרסו או פשוט לא יאהבו אתכם יותר וילכו לאכול אצל מישהו אחר.

עוד טיפ לחיים טובים יותר: תבקשו מספיידרמן ילדים ואז אולי תהיו מגניבים כמעט כמוני. חה.

אני צריכה השראה

השראה זה מה שאני צריכה יו

תכתבו לי מילים יפות

הלוואי ושמחסום הכתיבה שלי יעלם כמה שיותר מהר. איימן.

אני שונאת שכואב לי הלב ושאני מרגישה שהוא עומד להתפוצץ

כבר כמה ימים שאני בלי מצב רוח בכלל והכל מרגיש כל כך חסר טעם

ואני בוכה ובוכה ושוכבת במיטה וסתם, אני לא יודעת למה זה קורה

חייבת להיות סיבה הגיונית, כי אני לא רוצה לבכות יותר. עצוב לי

עיניים מדברות

"את יודעת? יש לך את העיניים של סבתא שלך!"

ירוק חזק נורא, כהה מאוד אבל אפשר להבחין בו תוך שניות ספורות. כל הירוק הזה שעוטף צבע חום מיוחד כזה, משהו שלא רואים אצל כולם. ורק אז מגיע האישון השחור והמנצנץ. אתם יודעים, העיניים שלה מיוחדות נורא, כאילו מדברות בעד עצמן. אפשר להבין כמה שהיא מיוחדת רק מהעיניים. כשהיא מסתכלת עליך, העיניים נעוצות חזק חזק בתוך הנשמה שלך והיא יכולה לקרוא הכל תוך רגע.

"נועה, למה את עם סווטשירט בחום הזה?"

"כי קר לי."

"בולשיט. את בכלל לא צריכה להתבייש בגוף שלך!"

היא הסתכלה עליי במבט הרך הזה שלה. ידעתי מאותו הרגע שאי אפשר לשקר לה.

העיניים שלה, כאילו יש להן אישיות שונה מהאישיות הפנימית שלה, כאילו הן מדברות אלייך. כשהיא נראית שמחה אך אין לה את הקיווצים השמחים שנמצאים בצדדי העיניים אפשר להבין שהיא לא באמת שמחה. וכשהיא שמחה? העיניים שלה אומרות לך את זה עוד לפניי שהסתכלת עליה, במין קול מתקתק כזה, קול שמזכיר את כל הדברים הכי טובים בעולם. ולפעמים כשהיא באמת באמת שמחה? אפשר לראות זוהר ונצנוץ נעים שמציף את העיניים שלה. היא עוף מוזר, עיניים עם אישיות, משהו שעוד לא ראיתי מעולם ואני אוהבת את זה. אבל טוב, שלא אתחיל בכלל לדבר על החיוך שלה.