זה היה אחד מהימים הצהובים האלו בהם הסביבה מאמצת לה את הפגמנט הצהוב ובולעת אותו למשך עשרים וארבע שעות רצופות בלי שום סיבה נראית לעין. השמיים נצבעו כצבע החרדל והעננים תפסו גוון צהבהב עתיק. השיער שלך זרח כמו השמש והברק והצל שיחקו בו תופסת ולי נהיה חם מלהסתכל עליך. האוויר הפך לאבק והתפוררנו 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s