קשה לי לנשום כשקשה לי לכתוב וקשה לי לכתוב כשקשה לי לנשום וזה מעגל מטומטם ומסתובב לי הראש ובבוקר התעוררתי עם טעם של דם בפה וכשהתכופפתי הרגשתי את הבפנים שלי נקרע וזה כאב כמו לא לישון שנתיים כבר ארבעה ימים שאני מתהלכת עם בחילה שמטפסת לי במעלה הגרון והטיזינג הזה שובר אותי כבר חודשים שלמים שאני מותשת כבר חודשים שלמים שלא ישנתי לילה מלא כבר חודשים שלמים אני צועקת מבפנים ואוכלת את עצמי מבחוץ כי אין לי את האומץ לומר תראו אותי תסתכלו אני לא בסדר משהו לא בסדר ואני צריכה עזרה אבל אנשים מטבעם יזרקו אותי לכלבים כשמשהו חדש יגיע ואנשים מטבעם יפקירו כשלמישהי טובה יותר יהיה מה לתת להם כי אנשים מטבעם נותנים רק כשיש מה לקחת

 

בכל הנפת יד אני יכולה להרגיש את הגוף הזה נשבר

הרגשה שזו ההתחלה של הסוף

שתיים עשרה שנים אני חולמת על הרגע הזה והנה הוא הגיע ואין לי גם לא מילה אחת לסיכום. שתיים עשרה שנים שחלמתי לעוף מהמסגרת המכוערת הזו והיום אני מלאה בפחד כי אני לא יודעת שום דבר אחר. אני לא יודעת מה אני עושה עם החיים שלי וכרגע נדמה לי שהכיוון היחיד שפתוח הוא לקבר.