אהובתי נוסעת היום

27 בפברואר 2015 perachmet14 תגובות

עכשיו נכנסת רוח צפונית דרך התריסים ואני עצוב. היא מעלה בי זיכרון עתיק ומתוק, ואני מדליק את הדיסקמן. שוגייז חזק בתוך האזניים. הצינורות מתפתלים והשלפוחית לוחצת. אני כותב. ממלא מחברות במילים, כל כך הרבה מילים. כמו גוויות של נמלים שחורות על הדף.

אני מסרב לבכות. אהובתי נוסעת היום, אני חושב לעצמי. איך אני הולך לבלות כאן לבד. תכניות מפוארות מחכות לי, איזה שקר מזופת. חרא גדול ומבעבע. אני בטח אשכב שעות במיטה ואבהה בתקרה עד שאירדם. סלודייב שרים לי שאני עייף ועל איזו אליסון אחת.

אני מתבונן בנעל השקטה שלה על השטיח המוזר שפרסנו מתחת לשולחן. והנעל ריקה ועצובה בלי רגל אהובה בתוכה וזה קורע אותי לגזרים.

אני טיפש עצלן חולה ודפוק בראש, והיא אוהבת אותי. זהובת השיער, תכולת העיניים. הצדיקה שלי. הלב שלי אפור ומכוסה קרום דביק ורוטט, והיא עדינה איתי ותולשת לי שיערות ארוכות מהגב. אני מתחבא בתוכה מהעולם שבחוץ. ממבנים מתפוררים ומפירות רקובים. אני דופק אגרוף במאוורר וחותך את האצבע הגדולה. היד הזאת חיה ופועמת וזה פשוט לא יאומן הפלא השורד הזה. גם הרגליים האלו הן נס. הזקן הדבלולי והמטומטם שלי שמכסה פנים של ילד בן עשרים ושש. היא יוצאת מהמקלחת ומסתרקת מול המראה. היא משאירה לי גוש של שיער רטוב במאפרה, והגוש הזה נראה כמו פגר של איזה חרק גדול ושעיר, וזה מקסים ויפה יותר מכל דבר חי שראיתי בשנים האחרונות. חוץ מאליסון. אליסון שלי.

סרטים

27 בפברואר 2015 perachmetכתיבת תגובה

new york ripper

zombie flesh eaters

ichi the killer

house of 1000 corpses

the devil's rejects

high tension

the loved ones

i saw the devil

the wizard of gore

the gore gore girls

trouble every day

martyrs

cannibal holocaust

bogotten

inside

(hatchet (1, 2, 3

a serbian movie

funny games

V/H/S/2

guinea pig 2: flower of flesh and blood

eden lake

the lords of salem

salo: 120 days of sodom

(the texas chainsaw massacre (1974

my little eye

(snuff (1976

(mikey (1992

grotesque

scum

philosophy of a knife

martha marcy may marlene

suspiria

we are what we are

the conjuring

green inferno

you're next

the last house on the left

oculus

nightcrawler

antichrist

my soul to take

a perfect getaway

(i spit on your grave (2010

the omen

orphan

(the children (200

27 בפברואר 2015 perachmetכתיבת תגובה

I love you without knowing how, or when, or from where. I love you simply, without problems or pride: I love you in this way because I do not know any other way of loving but this, in which there is no I or you, so intimate that your hand

.upon my chest is my hand, so intimate that when I fall asleep your eyes close

–

Does this darkness have a name? this Cruelty, this Hatred. How did it find us? Did it steal out into our lives, or did we embrace it? What happened to us, that we now send out children into the world like we send young men into war; hoping for their safe return, but knowing that some will be lost along the way. When did we lose our way? Consumed by the shawdows, swallowed whole by the darkness

?Does this darkness have a name

?Is it your name

–

We met in the summer. You were hot for her and I was cold from my past lover. We shared a moment or two before the weather started to change. We were in love, but not with each other.

We met again the next fall. You were sweet to me and I was bitter over the path my life had taken. We shared a night, spent speaking of everything there was to speak of. I learned that your mother was your best friend, and you read to me your favorite poems in a language more beautiful than I. I showed you what was in my heart, and you showed me the bed. We were in love with the thought of being in love.

I asked if you wanted to leave, the last thing I heard before I fell asleep was “Goodnight princess I love you.” I woke up that morning to the sound of your snoring. You were there. I fell asleep happy and woke up happier. We were in love because we were there.

We met again the next night, and every night after that. I gave you pieces of my heart, and you traded them for pieces of yours. I gave you pleasure with my body, and you gave me comfort with yours. We fell so fast we didn't know where we were going, but we didn't care. We were in love, but we wouldn't say it.

You were in the car with your grandpa the night I told you I was in love with you. I anxiously waited for your response for too long before you told me you'd been waiting to tell me that for a long time. So had I. We were in love, and we knew it.

We were together. We were happy. Everything was okay. We met again in the winter. Several frosts had left us cold. You spent nights drinking alone and I spent them trying to keep warm. You were never there. I cared too much, but you didn't care at all. You stopped calling, I stopped waiting. We were in love, but we weren't.

We met again in the spring. I looked at you, and you looked at her. We were never in love.

We met in the summer, and our love burned like the sun. You left in the winter, and our love froze like the earth.”

יום רע

26 בפברואר 201527 בדצמבר 2017 perachmetכתיבת תגובה

זה השלב שהכל מתחיל להתבלבל. בהצלחה לי. (אולי תחתכי עוד זה יעזור, פוסטמה)

03:17

תפסה אותי מיגרנה בבשלוש בלילה. 🙂

הלוואי ושאתפגר

הלוואי וזה. ההסוף

כןאב נ מדיי כדי להמשיך. אין בי כוח יותא

04:13 עשרים ושבע תךלחודש כלשהו

לא הלכתי לבית הספר כבר 12 ימים. אני מםחדת אני מםחדת אני לא יודעת למה אבל אני מפחדת. אף פעם לא פחדתי ככה מאנשים לפני. לא יצאתי מהבית כל כך הרבה זמן זה הפחד המזדיין הזה מסתתתר לי בקירות ובמצעים ומתחת למיטה וכבר אין לי כוח להאיבק בעצמי ואין לי כוח לקום ואני רוצה שהבדידות הזו תעכל את כולי כבר ורק אילעעלם מהמקום המחורבן הזה מהמצב המזדיין הזה נמאס לי נמאס לי נמאס לי לבכות נמאס לי שכואב נמאס לי לא לישון נמאס לי לחתוך לעצמי את הפנים כל המזן

הבטחתי לעצמי שלפני ערב מגמה לא אחתוך אותןם אבל ערב מגמהנגמר לפני שלושה שבועות ועכשיו הפנים שלי נראים כאילו אחרי מלחמה ונשבר לי הזין נשבר לי הזין לכתוב כאן בשעות מפגרות נמאס לי א ני עייפה אני ערייפה אני רוצה לישון רק רוה לשיון

חתכתי לכצכך ברבהרב ה אני רק שואפת לעוד אני לא רוצה להפיס סיק לדמם זה מפחיד אותי כשאני מדממת אניחיה אני מרגישה טוב אני רוצה לשסף לעצמי את הצוואר

4:20 בלייז איט ח ה