שנורקל לנשום איתו

תודה, אש עליכם

 

 

לידיה הלוהטת ליוותה אותי בדרך לצו ראשון. בדיוק כשהעברתי תחנה, השיר קפץ מהרדיו לאזניים שלי. לא הכרתי אותו אז, אבל ירדן ידעה את כל המילים בעל פה וזה קסם לי מאוד. מאז הוא (היא) מלווה אותי לכל מקום מפחיד. 

 

 

אפילו שblack היה השיר הראשון שלמדתי לנגן על גיטרה, השיר הזה מזיז בי משהו ואף פעם לא מחזיר חזרה לאותו המקום. אני חושבת ששמעתי אותו מאז אותו היום בו ג' התאבד, ומאותו הרגע, הוא נהפך להיות השיר שלי ושלו, אבל בעיקר שלי. 

 

 

מהימים בהם עשיתי שמיניות באוויר בכדיי לגרום ליואב לשים לב אליי. מהתקופות המתוקות בחיי, כמו התה שקנה לי ביום ההוא לפני שבעה חודשים. הקול של מקס מזכיר לי תקופות טובות שתמיד טוב לחזור אליהן כשהקור והעצב מזדחלים פנימה ותופסים אותי חזק בעצמות. 

 

והשיר של אבא, שעם הימים אימצתי לחיקי. 

 

 

לפעמים צוחקת ככה סתם, היא פשוט כזאת, נועה של הים.

 

 

השיר שהפך ל"שיר סיום הלימודים" שלי. זה הפך לסוג של מנהג, לחגוג את היום האחרון ללימודים כשהשיר הזה מנתגן ברקע. לא יודעת למה דווקא הוא או למה דווקא ביום הזה, אבל יש בו משהו קצת מעבר לסתם שיר.

 

 

חשבתי שאם לא אמספר את השירים לא תשימו לב שהוספתי עוד שיר לחמישיה ושעכשיו זו כבר שישיה. אבל אני חמודה, אז תסלחו לי. אני באמת מחזיקה את עצמי לא לדחוף לכאן עוד עשרות שירים, אבל זה כבר לפוסט אחר. את השנורקל אעביר לכלב גריז שמעניין אותי לאללה, ולdarcy שאני אוהבת הכי שיש. תעשו אותי גאה, יאללה ביי.

14 מחשבות על “שנורקל לנשום איתו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s