יהלומים מיום חמישי

קצת נקודות טובות

 

•  ביום חמישי הכוכב של הכיתה בשיעור מוזיקה. היה לנו בוחן קצרצר בטרנספוזיציה, היפוכים, אקורדים וכאלוש. הלך לי מצוין, באמת. אני קצת אתאכזב אם אקבל ציון גרוע, אבל שטויות, לא נורא. גם ידעתי מאוד טוב את החומר של השיעור ועניתי על כל השאלות של המורה. יצאתי עם הרגשה ממש טובה מהשיעור.
•  התקינו לנו רמקולים בכיתה, ובכל הפסקה התלמידים בכיתה שמים מוזיקה סופר מגניבה ואני ויואב רוקדים יחד. ביום חמישי חברה שמה שיר גרובי קולי כיפי של קוני פרנסיס המתוקה, ואני ויואבי רקדנו את הסווינג והיה לי כיף כיף כיף להשתחרר ככה!
•  ביום חמישי המחנכת המקסימה שלי התקשרה אליי כי היא ראתה את המבחן שלי בלשון והתמלאה דאגה כי כתבתי עליו "אני רוצה למות". אמרתי לה שזה בכלל לא נכון ושפשוט הייתי עצבנית וקצת עצובה כי היו לי כמה ימים קשים, אבל שהכל עבר. היא שאלה לשלומי והתעניינה נורא, ויצא שסיפרתי לה על הקטע יואב. היא סיפרה לי שיום אחד כשישבו לערוך יחד את הכתבות לעיתון וקראו את הכתבה שלי, יואב אמר לה את המילים האלו בדיוק; "יואו הנועה הזאת פשוט מדהימה, היא מדהימה!". צעקתי לה בטלפון מהתרגשות והיא צחקה יחד איתי. מיד אחר כך שאלתי אותה אם המילים האלו אמיתיות, והיא אמרה שכן, אבל שהיא לא יודעת אם הן בפן רומנטי. אמרתי שלא משנה והמשכנו לצחוק. אני ממש ממש אוהבת את המחנכת שלי ואני ממש ממש אוהבת את יואב.
•  אני ורוני אהובי מדברים כבר כמעט שלושה חודשים, ואני נהנית מכל רגע. אני ממש אוהבת אותו, ממש. לא הרבה אנשים יקרים לי כל כך בתקופה הזאת כמו שהוא כן. איזה כיף לי שזכיתי בחבר (ידיד אם אתם רוצים) כמוהו. 
•  גם ביום חמישי יואבי לקח את הגיטרה האקוסטית מחדר המוזיקה (בפוסט הקודם זה קרה ביום ראשון), וקרא לי לנגן איתו. המצב היה קצת פחות אינטימי כי ישב איתנו עוד חבר, אבל הוא נגע לי ברגל עם היד שלו, הוא ממש ליטף לי אותה. מאוד מאוד מאוד קשה לי עם מגע כזה, אבל היד של יואב הייתה כזו נעימה וחמימה והתאימה בדיוק על הירך שלי שאפילו לא חשבתי על להזיז אותו ממני.
•  אחרי בית הספר נסעתי אל ניר. הוא היה צריך להישער לעוד שעתיים כימיה, אז הוא נתן לי את המפתחות לבית ואמר לי שיש לי שעתיים לבד ושאני יכולה לעשות מה שאני רוצה. הכנתי לעצמי אוכל טעים טעים וכירסמתי חבילת שוקולד בלי להצטער על זה אחר כך, וכשהוא חזר הכנו פסטה מדהימה מדהימה עם שמנת מסויה שהייתה ממש טעימה, ושיחקנו מלא מלא בפוקימון ותפסנו את קרוגנק ודירלינג שהם הפוקימונים האהובים עליי.

 

משהו שלא יצא לי לספר עליו כאן; 'הפכתי' לצמחונית לא מזמן. כבר המון זמן שקשה לי עם העובדה שעל הצלחת שלי יש חיה שחוטה עטופה פירורי לחם. לא הצלחתי להתכחש להתעללות הזאת יותר, והיו ימים שרק מלראות סטייק או חתיכת עוף הייתי מקיאה. אז ב1.1 לשנה החדשה, לקחתי על עצמי את ההחלטה שזהו! אני יכולה גם בלי. אף פעם לא הייתי קרניבורית חולת בשר משוגעת, אז להתחיל ככה מאפס לא היה לי קשה במיוחד. הדבר היחיד שבאמת חסר לי זה דגים. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת דגים, והרבה אומרים לי שזה בסדר לאכול אותם כי דגים זה "פרווה". אז לא, אני לא חושבת שזה בסדר לאכול דגים. למה זה בסדר להרוג דגים אבל לשחוט חיות זה נורא ואכזרי? אז זהו בסך הכל. אני בסדר, הבשר לא חסר לי. אני אוכלת המון ירקות ובייצים ואני בריאה כמו שור.