בלי דמעות

 

עכשיו השעה חמישה לארבע בבוקר ושנינו ערים. אני קמתי באחת ועמית עובד על הראיון שלו ל8200 מהבוקר. גמרנו פעמיים בשעה האחרונה, כי גם כשהוא לא כאן זה נעים נורא לשמוע אותו משבח אותי בטלפון על הגניחות שלי. שלחתי לו תמונה של התחת שלי משתקף בתנור הכסוף. זה נורא מוזר לשלוח לו תמונות כאלו, כי הוא יודע איך אני נראית עירומה ואני יודעת איך הוא נראה עירום, אבל בכל זאת, זה נעים נורא לשמוע את שבחיו על הטוסיק שלי. הוא גם לא אומר תחת, הוא אומר טוסיק. וגם לא ציצים, אלא שדיים. שזה מקסים לדעתי. והוא גם צוחק צחוק מובך אחרי שהוא גומר, ובזמן שאני גונחת, וכשאני שואלת אותו אם הוא רוצה לגמור יחד איתי. את רוצה לשמוע משהו? כן, אני עונה. מה את רוצה לשמוע? פוסט רוק עצוב. פוסט רוק עצוב איט איז. עכשיו ארבע ושבע דקות ואנו שומעים את הפלייליסט שהכין. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s