מה אעשה עם כל הכעס הזה

perachmet46 תגובות

אני כועסת עלייך כי את בת זונה אגואיסטית ואנוכית ואני עשיתי בשבילך הכל ואת לא החזרת לי חצי מזה. את לא היית כאן כשהייתי צריכה אותך יותר מהכל, כשנזלתי לרצפה מול העיניים שלך. ואני כועסת, אני כל כך כועסת. ויש בתוכי המון כעס ואני כועסת כל היום ואני עוצרת את עצמי, את לא יודעת כמה אני עוצרת את עצמי. ואני רוצה לדפוק לך בדלת ולצעוק עלייך שאת נטשת אותי ושבגללך אין לי לב כי את לקחת אותו יחד איתך ודרכת עליו ודרכת עלי וריסקת את הלב שלי יחד איתי. והכל שוקע רותם, באמת. כל הכעס הזה שוקע בתוכי והוא מגיע עד לאצבעות הקטנות בכפות הרגליים ואני משתדלת כמו שבחיים לא השתדלתי לבעוט בהכל או בכולם. ואני לא יודעת מה לעשות איתו והוא מתקבע בתוכי רותם, וזה הורג אותי. יותר ממה שאת נהגת להרוג. והלוואי והיית יודעת ומודעת ומבינה אבל לדבר איתך זה כמו לדבר אל קיר ואני רוצה לשבור את הקיר הזה ואני רוצה לשבור לך את הפנים ולפרק אותך ולהכאיב לך באותה המידה שהכאבת לי וזה לא נגמר רותם זה לא נגמר וזה לא יגמר עד שלא תחזרי אליי. אבל זה כל הזין רותם, את מבינה?, אני לא רוצה שתחזרי אליי. לכי לעזאזל אבל קחי אותי איתך. 

46 מחשבות על “מה אעשה עם כל הכעס הזה”

  1. את הולכת לישון. קומי רעננה, שטפי פנים ותראי שהכל מסתדר בראש. כל כעס אפשר להחליף ברחמים, בחמלה כלפיי מי שאנחנו כועסים עליו, כי בסופו של דבר טעית שבטחת בה, אבל היא סובלת יותר כי היא עצמה אדם שלא תוכלי לסמוך עליו יותר.

    ותמשיכי עמוק, מהכעס המעוור אפשר לצמוח חזק יותר, הייתי שם שלשום

    אהבתי

    להגיב

    • קמתי בבוקר ולא עבר. אני אקום גם מחר וזה לא יעבור כי הכעס שלי הוא לא זמני וזה חרא זה מה שחרא פה ואני לא יודעת איך להעלים אותו או איך להירגע ואני כל כך כועסת שזה מכאיב לי בעצמות. אני לא זוכרת איך נושמים עמוק.

      אהבתי

      להגיב

      • אני זוכר שנכנסתי לפה וראיתי שענית לכל שאר התגובות חוץ משלי והרגשתי שבזבזתי את זמני. אני שמח שענית לי.

        אם נדמה לך שהתבלבלתי זה רק כי דיברנו במושגים שונים. הכעס שבי הולך יד ביד עם כל דבר ביום שלי. זעם טהור מניע אותו ואותי לעשות מחדש כל יום. צריך לרחף אותו ולקבל אותו כמו שהוא. אני יכול לדבר איתך על זה יותר, אבל זה לא יהיה פה. מייל ופייבוק יש אצלי ברשימות, ואין סיפור שיפתיע אותי.

        אהבתי

  3. את כל כך מתארת את מה שאני מרגישה עכשיו. תתייחסי לזה כמו פרידה מבחור, באמת. מי שפוגע בך ופוצע אותך ועושה לך רע לא שווה אותך. לפעמים גם מחברות צריך להיפרד, כי הן יכולות לפגוע הרבה יותר מבנים לפעמים.
    ורותם זה שם של מתוסבכות, אני חושבת שאני מדברת לא רק בשם עצמי אלא בשם כל הרותם שאני מכירה חוץ ממני. עדיף להתרחק מהן בהרבה מקרים

    אהבתי

    להגיב

    • לפעמים אני חושבת שאולי זה כן מגיע לי, כל הסבל הזה והרוע. אולי לא הייתי טובה מספיק בשבילה, אולי אני הרסתי הכל. וזה נורא מצחיק, כי כשבחור נפרד ממך פונים לחברה הכי טובה, אבל כשהחברה הכי טובה נפרדת ממך, למי פונים? ואני מתגעגעת לזה, וזה קשה וזה חרא וחצי שנה לא שמעתי את הקול שלה ואני שוכחת אותה וזה טוב וזה רע ואני מבולבלת.
      אני לא יודעת, אף פעם לא הכרתי עוד רותם חוץ ממנה. 

      אהבתי

      להגיב

  4. יש לך פיצולי אישיות או מה
    קראתי פעם כמה פוסטים שלך ואת נשמעת כאילו הוציאו אותך מאיזה סרט 
    ואת מוציאה כעסים בצורה כל כך איימתית כאילו את תסריטאית של סרט אימה כאילו מה הקטע?מפוסטים קודמים-לא מבין איך לא ברחו כל העוקבים שלך בבלוג אחרי שקראו את הקטעים שכתבת
    ברצינות אני חושב שכדאי שתלכי לטיפול ולא בקטע רע אלא בעוזר כי כדאי לך לטפל בזה לפני שזה יאכל אותך או שתאכלי את עצמך? חח סתם בהצלחה או משהו

    אהבתי

    להגיב

    • או אה אל תתחיל איתי, לא עכשיו. אתה לא יודע על חצי ממה שאני מסוגלת לעשות לבן אדם. יש לך מזל שהשעה היא ארבע וחצי ושבדיוק התעוררתי, אבל חכה לתגובה מקסימה ורגועה ומאופקת מיד כשתעלה השמש! 🙂

      אהבתי

      להגיב

    • לפני הכל, אתה יודע מה? רציתי לחזור לישון, אבל התגובה האינפנטילית שלך הדהדה לי בראש ולא הצלחתי לעצום את העיניים שוב. אז קח את זה כקרדיט, הנה. השארת אותי ערה. 

      עכשיו; כמו שליסה אמרה פעם ("פעם"… כולה משפט בסרט), לא מצביעים על אנשים משוגעים. אז בדיוק אותו הדבר כאן, אתה לא בא ואומר למשוגעים שהם חיים בסרט. תרשום לך, שתדע לפעם הבאה שתצא כזה ילד קטן ומושפל בבלוגים של בלוגרים שגדולים ממך פי כמה וכמה. 

      אז אתה מבין? אתה מבין שזה בלוג *שלי* ולא של אף אחד אחר? בעיקר לא של ילד כפוי טובה כמוך? יופי! נהדר. עכשיו תן לי להתייחס לכל השטויות שכתבת בכזו עילגות.

      אהבתי

      להגיב

      • אז דבר ראשון, תודה רבה! זה אומר הרבה. אני שמחה לדעת שהמוח שלי כל כך מעוות בשבילך שאני יכולה להיות מקסימום תסריטאית סרטי אימה! תודה, אולי אשכול לעבוד על זה בעתיד עכשיו כשאתה אומר. תכתוב לי המלצה?
        אבל זה חמוד, ללא שמי קטן, זה באמת חמוד שאתה מפחד מילדה בת 17. זה חמוד נורא כשגברים מפחדים מנשים, אז אני שמחה שהצלחתי. זה פשוט מתוק שאתה כזה מפוחד ומגיב מללא שם כאילו מה יקרה אם תצא רגע גבר ותכתוב לי דברים כאלו משעממים ממשתמש מאומת? נראה לך שאתה עד כדי כך חשוב לי שאתרח למצוא אותך? הא? אבל זה חמוד, אז אחד אפס לך. אין מה לעשות אבל, לא כל הגברים הם גברים.

        אתה רוצה לדעת למה העוקבים הקבועים שלי לא ברחו עד עכשיו? הם לא ברחו כי הם לא עלובי נפש דגנרטים וחמומי מוח כמוך. אולי הם לא ברחו מהסיבה הפשוטה שהם ידעו לעשות את ההפרדה בין הפוסטים שאני כותבת אולי מתוך שיגעון מסוים או פקעת עצבים, לבין הפוסטים שאני כותבת כשהכל ממש בסדר. חוץ מזה שתדע שנורא הצחקת אותי, איפה אתה רואה שכתבתי פה משהו כל כך נורא? כי אמרתי שאני רוצה לשבור לה את הפנים? כי אתה כזה תינוק שאף פעם לא הרגשת את זה?

        אהבתי

      • ונכון שזה בלוג באינטרנט ושלאנשים יש זכות להגיב לי מה שהם רוצים, אבל בדיוק באותה המידה מותר לי לכתוב מה שאני רוצה ואיך שאני רוצה בבלוג הזה, כי אם לרגע חשבת אחרת, הוא שלי. ורק שלי. אז אתה, חתיכת עלוב נפש שאני לא יודעת איך אמא שלך חשבה עליך, אין לך שום זכות לבוא בטענות או להגיד לי דברים כאלו אידיוטים ואם אני רוצה להגיד שאני רואה סרטי סנאפ אני אכתוב את זה אבל מצד שני אתה תפחד נורא )’:

        אז יואו מאמי תודה על ההצעה (זה כבר הגיע למצב שאני צוחקת מעצמי יחמוד אחד) אבל אני חושבת שאתה היחיד שנבהל מהמילים שלי כל כך. אבל זה נחמד, זה מראה שאולי יש בי משהו מעבר. ובאמת, יש לי עוד כל כך הרבה דברים להגיב, אבל אני מאוד משתדלת לא להתפרץ עליך יותר ממה שכבר עשיתי. ואל תהיה טיפשון, בשר אדם זה לא כשר ):

        אהבתי

      • אני לא מבין איך הגעת למסקנה שאני מפחד ממך בגלל הדברים שכתבתי
        אבל את טועה כי אני לא אני קראתי אותם והם יכולים להפחיד אחרים שלא רגילים לקטעים כאלה בבלוג שלך או בכל בלוג בישראבלוג 
        אני לא כותב ממשתמש כי כרגע אין לי משתמש וכשאני יחליט לפתוח בלוג אז יהיה לי
        לא כל ללא שם כותב מללא שם בגלל שהוא מפחד להחשף או וואטאבר
        ואני לא מבין למה לתגובה אחת שלי הגבת כמה תגובות אחת אחרי השנייה אם גם ככה לא אכפת לך ממה שכתבתי
        אני חושב שזאת את שפוחדת שפוחדת להתמודד עם עצמך ואיך שאת כותבת ופורקת עצבים ואת לא רוצה להבין שאת במצב גרוע שחייב דחוף עזרה מפסיכיאטר או פסיכולוג

        אהבתי

      • רק שתדעי שאני לא גדול ממך בהרבה שנים וגם אני מבין שאנשים לפעמים ממש מעצבנים אבל יש דרכים שונות לפרוק עצבים
        תכתבי יומן או משהו במקום לשתף עם מלא אנשים דברים שיכולים לפגוע בתדמית שלך ויפריעו לך להכיר אנשים חדשים
        רק מהתגובה הזאת "או אה אל תתחיל איתי, לא עכשיו. אתה לא יודע על חצי ממה שאני מסוגלת לעשות לבן אדם." אפשר לראות שיש לך בעיה
        ומאיפה הגעת לזהשאני ילד כפוי טובה אם את בכלל לא מכירה אותי חוץ מתגובה אחת שכתבתי לך

        אהבתי

      • ובקשר לזה שאת חושבת שזה חמוד שגברים מפחדים מנשים אז עצוב לשמוע כי זה לא נשמע שיהיה כיף לבן זוג שלך לפחד ממך ואם אין לך אז כשיהיה לך
        ואני בטוח שאני לא הראשון שחושב את הדברים האלה על הקטעים שכתבת בטוח יש עוד כמה שחושבים אותו דבר אבל מפחדים מעימות איתך כמו שכבר קורה  פה מתגובה אחת שלי

        זהו אסטה לה ויסטה אין לי עוד מה להוסיף כאן

        אהבתי

      • אחי מה התרגשת ממנה כל כך מה אתה דפוק למה אתה לוקח אותה כזה קשה תן לה לכתוב מה שהיא רוצה ותניח לה בשקט דיי חלאס חפרת תחיים יהומו 

        עלק צריכה טיפול על סמך מה היא צריכה טיפול? על פי הקריטריונים הדפוקים שלך? אחי שב בשקט ותוציא את הפנס מהתחת 

        אהבתי

      • וואי
        באמאשלך
        למה
        אני
        כל 
        כך
        צריכה
        טיפול
        לדעתך
        בסך
        הכל
        פרקתי
        עצבים
        יחתיכת
        חמור
        בוא בוא לפה ואני אשבור לך כל עצם בגוף יאידיוט בוא נראה אותך דיי חלאס כוסאומו אני יודעת שאתה טרול מתחנגל והמטרה שלך היא לייצר תגובה והנה עשית את זה אבל דיי תניח לי לחיות אללה זיינת את השכל ואם אני רוצה לקלל את כולם אני אקלל את כולם ואת אמאשך בנוסף ואם אני רוצה לפרוק את העצבים שלי בצורה כזאת אני אעשה את זה ואני אעשה מה שאני רוצה כי אלו החיים שלי ועל הזין שלי שזה יהרוס לי את התדמית כי חתיכת פלוץ פסיכולוג בשקל כמוך לא יבוא ויגיד לי מי אני או מה אני רק כי הוא קרא דברים שכתבתי אז לךךךךךךךךךךךךךךך תמות לי מהבלוג ותחנק מזין או משהו

        אהבתי

      • אם הכתב של הפוסטים לא היה כזה קטן הייתי טורח לקרוא (ברצינות למה את עושה את זה לעיניים שלנו). אבל לא קשה להבין מה הולך פה, היא ילדה בת 17 למה אתם מצפים?, זה הגיל לשנוא ולהתלונן שהחיים חרא, רגע לפני שמגיעים לגילאי הארבעים פלוס ואז הם באמת חרא. תקועים עם ילדים מגעילים וטיפשים, בן זוג שמן שכבר לא משקיע כמו בעבר ועבודה מסריחה עם בוס מניאק, והמחירים רק עולים.

        אל תקחו בני טיפש עשרה ברצינות, כן יש לכבד אותם כמו כל אדם אחר, אבל המוח שלהם לא הגיע לבגרות מלאה והם מושפעים הורמונלית בצורה די קשה לשליטה. זו לא אשמתה (מה שלא יהיה העניין הזה שעליו אתם רבים), זו גם לא ממש סיבה לקרוא לה פוסטמה או טיפשה (במידה והמילים הללו הופיעו).

        אהבתי

      • ברור שיש לה חיים סבבה למדי, בבלוגים תמיד נוהגים להקצין, הפוסטים שלי נראים כמו חזרה למלחמת העולם השניה. אבל זה לא אומר שאני חי בלי אושר וכל הזמן צועק ויוצא על אנשים ברחוב (אפילו שזה נורא כיף). אי אפשר לשפוט בן אדם על פי הבלוג שלו, כי הכל מוקצן כאן..

        אז כן, אולי בעלת הבלוג היא פוסטמה טיפשה, ואולי היא אדם שבעתיד ירוויח יותר ממך, יחיה חיים ברמה גבוהה יותר, עם ילדים נורמלים ובעל אוהב (ספק רב). עד שלא פגשת מישהו במציאות וקראת שפת גוף וניהלת שיחת אידיאולוגיה בסיסית, אי אפשר באמת לדעת..

        אהבתי

      • היא לא יכולה לנהל יומן אישי כי זו לא המטרה שלה, בלוג נועד בשביל תקשורת חיצונית כללית. זה שהיא יוצרת לעצמה תדמית שלילית או חיובית כבר לא משנה, למרות שטכנית אם היא מצפה רק לפידבק חיובי זה עצוב ומוציא אותה אדם עם גב חלש (כמו שאומרים). אבל כפי שאמרתי זה הגיל לחרא הזה.., באופן אישי אני אוהב אנשים כמוה כי הם מעניינים יותר, זה כבר לא משנה אם היא טיפשה או חכמה, כי אפשר לשנות את זה, וזה ממילא משתנה עם הגיל. זה אפילו לא תלוי בה, ברגע שהמוח שלה יגיע לבגרות בסביבות גילאי ה-23-25 היא תשתנה בין אם היא רוצה או לא, לטובה או לרעה אבל היא בהחלט תהיה עם שליטה רגשית גבוהה יותר מעכשיו, מה שכמובן מוביל להבנה יעילה יותר של המציאות.

        אהבתי

      • הבעיה היא שאנשים בוחרים אם לחיות בבועה או לא, מה שכמובן זכותם אבל מעצבן כי הם לא מודעים למציאות, אבל בגיל הנוכחי שלה היא לא מסוגלת לבצע את ההחלטה הזו בלי תמיכה חיצונית.

        ולסיום החפירה שלי, בלוגים נועדו להקצנה, אל תקח את כל מה שאתה קורא ברצינות.. היא יכולה להיות ילדה קטנה, חלשה ובכיינית, במקום להתלונן למה שלא תציע לה פגישה חביבה באיזה פארק (שיהיו הרבה עדים) ותריבו שם, אני אגיע עם מצלמה כדי להעלות את הוויכוח המשעשע ליוטוב.

        אהבתי

      • כשראיתי שהגבת לא חשבתי שתהיה כזה מבין או אולי מקבל אחרי מה שכתבתי לך בבלוג. אבל נו, ילדה בת שבע עשרה טיפוסית. בכל מקרה, תודה שלא התפרצת או כל דבר אחר.

        אני מסכימה עם כל מילה שלך (לפחות בתגובה הראשונה). אני חושבת בדיוק ככה. כאילו, אני בעצמי לא מבינה למה לוקחים אותי בכזאת רצינות זה סך הכל פוסט של ילדה בת שבע עשרה שרוצה להוציא את מה שעובר עליה ביום יום בשביל מה לקחת את זה כל כך קשה אני באמת לא מבינה איפה חטאתי.

        אף פעם לא כתבתי בבלוג, ואתה יכול לחפש, שהחיים שלי לא סבבה. נכון שהיו חודשים רעים וימים גרועים יותר, אבל בסך הכל אני מאמינה שהכל בסדר. נכון שלא כל הזמן, אבל ככה זה כשחיים עם דו קוטביות. אז כן בלוגים ובלוגרים זה דבר מוחצן אבל זה לא אומר שהכל תמיד בסדר וכן קורים לי דברים רעים שמפילים אותי כמו לכל אחד, אז אני כמו רבים אחרים פה מחליטה להוציא את זה בכתב, זה הכל. 

        אהבתי

      • ואני לא פוסטמה, לפחות לפי מה שאני יודעת, למרות שזה קטע של הגיל הזה, אבל לא משנה מה כתבתי, אני לא חושבת שיש סיבה לקרוא לי ככה, לא משנה מה. כי כמו שאתה בעצמך אמרת, עד שמישהו לא פוגש אותי במציאות, אין לו שום זכות לשפוט אותי על פי דברים שכתבתי בבלוג באינטרנט. 

        אהבתי

      • בקשר לתגובה השלישית, אני בכלל לא מצפה רק לפידבק חיובי כי אני יודעת שדבר כזה לא קיים. תמיד יהיו האנשים שיחליטו להגיב בצורה שלילית, וזה בסדר, אני מקבלת את זה (עוד סיבה למה אני לא חוסמת ללא שמים). אבל גם לדיבורים שכבייכול באים לצאת נגדי יש צורה להיאמר ולתקוף אותי שאני משוגעת שצריכה טיפול עם חומרים מרגיעים לווריד לא יגרום לשום דבר להתפתח חוץ מלגרום לי להתעצבן ולהוציא את עצמי משוגעת עוד יותר. אין לי שום עניין בבניית תדמית אינטרנטית וירטואלית ודברים כאלו לא מעניינים אותי. מי שרוצה לקבל אותי שיקבל ומי שלא, סלאמת. אני לא כופה את עצמי על אף אחד.

        אהבתי

      • לסיום החפירה שלי הפעם, אני לא חושבת שאני חיה בבועה, כלל וכלל לא. אבל מצד שני, יכול להיות שאף פעם לא חשבתי על זה או שאני לא מודעת לעצמי. וילדה קטנה ובכיינית אני לא, או שקצת כן כי אני מתבכיינת פה הרבה. לא משנה. ואם אתה רוצה להעלות סרטון שלי ושלו מתווכחים רק שתדע שזה לא יהיה מילולי.

        אהבתי

  6. אני מכירה את זה.
    אני מרגישה ככה בנוגע לחברה הכי טובה שלי לשעבר, אני רוצה שהיא תחזור לחיים שלי אבל תוך כדי שתלך להזדיין ושלא תהיה לי בחיים. אוף.

    באמת עצוב לי לשמוע שאתן כבר לא חברות.

    אהבתי

    להגיב

  8. אוי אחותי הרגשתי כל מילה שלך
    אני בסיטואציה דומה, אבל למדתי שלא משנה כמה טוב לך עם הבן אדם וכמה את אוהבת אותו, עדיף לא לחזור אחורה. לפעמים עדיף לשחרר למרות שקשה להתנתק מחברות שאת מסורה אליה למרות הרע.
    זה לא הוגן להרגיש שאת צריכה לדבר אבל את לא יכולה כי האיש שלך זה הבן אדם שפגע בך מלכתחילה
    תזכרי, לאנשים תמיד יש תחליף. תמיד.

    אהבתי

    להגיב

    • נראה לי שאני הכי אוהבת כשקוראים לי ׳אחותי׳ אז היי עשית לי את היום. חבל לי לשמוע שאת במצב דומה, אבל אני חושבת שאני לא אוהבת אותה יותר. למען האמת, אני יודעת שאני לא אוהבת אותה יותר, אבל כן יש משהו שאני עדיין מרגישה כל פעם שאני חושבת עליה, כאילו איזה רגש כלשהו שאני לא יכולה לשים עליו את האצבע צף חזרה. היום הבנתי שאני צריכה להתנתק ולגמור עם זה, זהו. זה לא טוב לי וזה בחיים לא יחזור, פשוט צריך להשלים עם העובדה, וזה בסדר. אני לא יודעת אם יש לה תחליף, אבל זה בסדר, כי יש לי אחרים שהם אמנם לא תחליף אבל הם גם לא מתיימרים להיות תחליף וככה אני אוהבת.

      אהבתי

      להגיב

כתיבת תגובה