מה אעשה עם כל הכעס הזה

אני כועסת עלייך כי את בת זונה אגואיסטית ואנוכית ואני עשיתי בשבילך הכל ואת לא החזרת לי חצי מזה. את לא היית כאן כשהייתי צריכה אותך יותר מהכל, כשנזלתי לרצפה מול העיניים שלך. ואני כועסת, אני כל כך כועסת. ויש בתוכי המון כעס ואני כועסת כל היום ואני עוצרת את עצמי, את לא יודעת כמה אני עוצרת את עצמי. ואני רוצה לדפוק לך בדלת ולצעוק עלייך שאת נטשת אותי ושבגללך אין לי לב כי את לקחת אותו יחד איתך ודרכת עליו ודרכת עלי וריסקת את הלב שלי יחד איתי. והכל שוקע רותם, באמת. כל הכעס הזה שוקע בתוכי והוא מגיע עד לאצבעות הקטנות בכפות הרגליים ואני משתדלת כמו שבחיים לא השתדלתי לבעוט בהכל או בכולם. ואני לא יודעת מה לעשות איתו והוא מתקבע בתוכי רותם, וזה הורג אותי. יותר ממה שאת נהגת להרוג. והלוואי והיית יודעת ומודעת ומבינה אבל לדבר איתך זה כמו לדבר אל קיר ואני רוצה לשבור את הקיר הזה ואני רוצה לשבור לך את הפנים ולפרק אותך ולהכאיב לך באותה המידה שהכאבת לי וזה לא נגמר רותם זה לא נגמר וזה לא יגמר עד שלא תחזרי אליי. אבל זה כל הזין רותם, את מבינה?, אני לא רוצה שתחזרי אליי. לכי לעזאזל אבל קחי אותי איתך.