Paper cut

אחותי הביאה לי ספר חדש סוף סוף, כשכל השבוע ניג'סתי לה בציפיה גדולה ממש שתגיע כבר הביתה רק כדי שאוכל להתחיל לקרוא. בדיוק כשהיא סובבה את הסוויץ' שכיבה את הרכב, סיכמתי חומר על שיעור מוזיקה עם אוזניות תחובות עמוק בתוך האוזניים שלי, אבל יכולתי להרגיש בצעדים המהירים שלה כשעלתה את המדרגה הראשונה והיחידה שיש בשביל לפתוח את דלת הבית. אז קצת קפצתי מההתרגשות, שהנה, הרגע שייחלתי לו הגיע, סוף סוף אתחיל לקרוא שוב אחרי שלא הצלחתי לסיים את הספר האחרון שהתחלתי לא ממזמן. כל השבוע היא לא הסכימה לגלות לי איזה ספר היא הביאה לי מצומת ספרים, כי עכשיו כשהיא עובדת שם היא יכולה להמטיר עליי גשם לא קטן של ספרים ולי לא יהיה אפילו לא סיכוי קטן פיצפון לנחש את שמו של הספר והיא תוכל להמשיך לצחוק עליי.

 

שתינו פתחנו את הדלת באותה הזמן, אני את דלת חדרי והיא את דלת הבית. נעמדתי מולה והפנים שלי היו מחויכות כמעט עד השמיים והיא הבינה את הרמז המאוד עבה, שלפה שלושה ספרים מתיק דמוי העור שלה וחיבקה אותי חיבוק אוהב ושמח. השניים הראשונים ששלפה היו ספרי המשך אחד של השני והשלישי היה הספר הראשון בסדרה חדשה שמעולם לא שמעתי עליה. "אני הורג" של ג'ורג'ו פאלטי שלפי כריכת הספר, הוא הסופר האיטלקי הטוב ביותר שחי כיום. עוד לפני שקראתי את התקציר ידעתי שזה ספר מהסוג שאני אבלע תוך שבוע פחות או יותר בכיף.

 

"אותו את תצטרכי לקרוא הכי מהר, כי אני רוצה שתתני לי ביקורת עליו כדי שאוכל לדעת אם להמליץ עליו לקונים בחנות או לא" היא אמרה תוך שהיא מחבקת את אמא וחייכה אלי חיוך מעט ממזרי, ואפילו כשידעתי שזה מנהג אסור, בדקתי כמה עמודים הספר מכיל. "600, אווו…" עיגלתי, ומגרוני בקעו כמה קולות בלתי נשלטים שסימנו על לחץ. "קטן עלייך!" היא קורצת לי. "אה…", והיא כבר נעלמה לחדרה.

 

שמונה בערב ואני במיטה עם ספר. אני אוחזת בו חזק כאילו הוא מה שמחזיק אותי חיה ורגע לפני שאני פותחת אותו אני מאחלת לעצמי קריאה נעימה ושהספר לא יהרס לי באמצע כמו הקודם לו. שלושים עמודים ראשונים נבלעו להם כאילו כלום, ואז התחיל כל הכיף האמיתי, אותה שיחת הטלפון שהבנתי שאמורה להתקיים בספר הגיעה לשיאה והספר החל לשגע לי את המוח. עמוד מאה ואני נחתכת. שיט, חתך מנייר זה החתך הכי כואב, בעיקר כשהוא בחיבור שבין האצבע לכף היד עצמה. אני צוחקת כי כמה טיפות קטנטנות של דם מסמנות את הספר ובסביבות עמוד מאה לבין מאה ועשר אפשר לשבט אותי עם כל הDNA שנשפך שם. יופי, אני אומרת לעצמי, הספר שלי עכשיו. ניצחתי.

18 מחשבות על “Paper cut

    • וואו עד עכשיו הספר פשוט מעולה, אני לא יכולה שלא לקרוא אותו, הוא ממש מושך אותי. היו כמה קטעים שאני אישית ממש הזדעזעתי מהם ואני לא אחת כזו שמזדעזעת מדברים כאלו כמו שהסופר הציג בסיפור, אבל הוא כתב את החלק הזה בצורה כל כך מזעזעת וסוחפת ופשוט פחדתי לרגע. הסיפור באמת מצוין עד עכשיו ואני רק בעמוד 200 כי לא היה לי הרבה זמן לקרוא בזמן האחרון, אז אני כן ממליצה עליו. אני מקווה שהוא ימשיך להיות כזה מעולה 
      (פאקינג פאק, חלמתי עלייך!!!!!11)

      אהבתי

  1. יש לי גם קטע כזה- לסמן דברים בשביל שיהיו שלי. נגיד, כשעברנו לבית אחר, היה לי ממש חשוב לפזר אבק וללכלך כמה שיותר.
    תעדכני איך הספר, כיף לקרוא אותך

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s