כל פעם זה קורה מהתחלה ואני אף פעם לא לומדת. זה הרבה יותר כואב כשהוא מציין את זה ולא אני, למרות שכבר ידעתי הכל מראש. זה לא שאני לא מכירה את עצמי, זה לא שאני חיה בבועה. אני פשוט לא רוצה להתחבר, פשוט לא רוצה להאמין. במקום לדעת שאני באמת כזו אני מעדיפה להכין רשימות של דברים לא נחוצים או לבנות בתים מכוערים בסימס. כל דבר שיעלים את תחושת האי-יוצלחות הזו. כל דבר שיעלים את המחשבות האלו מהראש. אני יודעת מי אני, אני יודעת שאני מפלצת. אני יודעת שתשעים ותשע אחוז מהתכונות שלי הן לא טובות. כל היופי זה לראות המתים המהלכים עד שהמוח הופך לעיסה או להתפטר מהעבודה ולשבת בבית שבוע בלי לעשות כלום ובלי לצאת החוצה.
–
כל דבר הוא טריגר. כל דבר הוא פאקינג טריגר. אפילו התמונה המטופשת הזו של חיילים שחתכו למען צה"ל או מה שזה לא יהיה. זה פשוט שאני מכירה את ההרגשה (מקרוב מאד). אני יודעת איך זה כשהסכין עובר בתוך העור. אני יודעת ורוצה ובכל זאת כבר שנה וחצי לא נגעתי. אני כל יום מסתכלת על הצלקות, הן כל יום על הזרוע, מולי. כל יום אני רוצה להוסיף כאלו חדשות. וזה לא כי רע לי, יש לי חור בתוך הבטן והוא שואב ושואב, אבל שום דבר לא ממלא אותו חוץ מסכינים על העור. זה ידוע.
יש מעגל שחוזר על עצמו כל הזמן
גם בשנאה עצמית, זה בכלל בוץ אינסופי
ואתה לא נותן לעצמך אפילו שנייה להתקיים בלי לבטל את עצמך בבוז – חוץ מכמובן כשאתה בפנטזיות, ברשימות ובונה בתים.
וקל להגיד תשלימי עם עצמך, תקבלי את מה שאת ותאהבי
שהאידאל שאת רוצה להיות הוא רחוק רחוק וגדלת והבנת שכל התכונות שחשבת שיש לך או יהיו לך כשתיהיי גדולה לגלות שאתה תקוע כבן אדם שאתה
אהבתיאהבתי
אבל יודעת מה יותר נורא מלשנוא את עצמך… להיות תקוע בתוך עצמך.. להיכנס כל כך לעצמך שלא רק אתה שונא את עצמך אתה אובססיבי על עצמך וזה מעייף והורג..
תזכרי שיש עולם מסביבך, גם אם הוא חרא
אולי את יכולה לעשות משו בשביל מישהו.. תאחזי חזק ב.. כמה אמרת? אז אחד אחוז.. אחד אחוז של תכונה טובה שיש לך. כי אתה כולך ככולך.. לא כתכונות טובות ורעות.. הרוע עצמו צריך להפרד כי יש אנשים באמת רעים ונוראיים והם מרוויחים וחיים. זה לא שולל את הסיבה שלך להתקיים גם אם את רעה ומפלצת.. לעזעזל תיהיה כמה מפלצת שאת רוצה.. כל עוד יש לך ערכים מסויימים.. תחפשי את המטרות הקטנות.. תפתחי את עצמך.
אהבתיאהבתי
גם אם זה כמו זומבי. אני יודעת שזה מרגיש טוב לטבוע בסירטונים משחקים פור פאק סייק ראיתי בפחות מחצי שעה 80 ומשו אנימות חח (: אבל כמו רובוט, בלי כיף בלי הנאה ובלי סיבה – תתלשי את עצמך ותרוצי.. תתלשי את עצמך ותשחי.. זה נשמע דבילי, גם הפעולות האלו הן הסחת דעת כמו הסרטים.. אבל הן מזיזות אותך טיפה יותר. את שונאת את עצמך כי את לא מתפתחת.. את לא מרגישה שוב תנועה בתוכך.. אולי.. ניראה לי.. אני לא מכירה אותך ואולי בכלל כל מה שכתבתי סתם ממש הקאתי מהלב (תיכננתי לכתוב סתם איזה חיזוק קטנטן אבל וואלה הקאתי חח)
את יכולה לעשות את זה ויש לך עוד המון שנים בלי עין הרע. את תראי זמנים יותר טובים ותמצאי את עצמך בסופו של דבר. רק אל תוותרי. תמצאי מטרות ותפתחי את עצמך, שתיהיה מעבר לגוש בשר עם צלקות. שתרגישי מעבר לגוש בשר עם חתכים. שתדעי מה השם שלך אומר.
אהבתיאהבתי