עיוות מעוות

באמצע האוננות התחלתי לבכות כי נזכרתי שאני לא יפה. הלכתי לשירותים בניגוב דמעות מטופשות וחרטתי באיזור הצלעות עם סכין יפנית "לא לאכול" כי אני תמיד שוכחת כשאני אומרת את זה לעצמי בקול עמוק ועייף שאני כבר בקושי שומעת. עכשיו כשיש לי תזכורת שחרוטה גם מבפנים וגם מבחוץ אני מקווה שאוכל להחזיק יותר משלושה ימים. אני חושבת שפרקתי קצת את הכתף שלי והרבה את הנשמה שלו. אני שונאת לעשות את זה בלעדיך. הלוואי והייתי פחות פתטית.

 

חרא אורגזמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s