זה לא קשור ל

ראיתי אותך אתמול באוטובוס. זאת אומרת, חשבתי שראיתי אותך. הייתן כל כך דומות. אותו הבלונד המחומצן על שורשים חומים, לק ורוד על אצבעות שבירות, ג'קט ג'ינס וחולצת פסים. היה לכן אותו האף, אבל לא אותן השפתיים. ובכל זאת, ישבתי כמה כיסאות ליד הגרסה הראשונה שלך במושב המוארך בסוף האוטובוס. אבל לא הרכבתי משקפיים, וכל הנסיעה הראיה שלי תעתעה בי וחשבתי שאולי אלו כן השפתיים שלך ושאני רק לא רואה משהו. עמית שימש כחוצץ בינינו, ושם לב שבהיתי בך כל הנסיעה. הוא דיבר איתי, אליי, אבל הייתי עסוקה בלבהות בך מנמנמת על החלון, או במי שזו לא הייתה שנראתה בדיוק כמו שאת נראית מהזכרון האחרון שלי ממך.

תמיד הכל מסתכם בך. מתחיל ונגמר בך. מעגל שנגמר בך. סיפור שתם ונשלם בך. אני לא יודעת איך למחוק אותך ממני. איך להוריד את הרוח שלך מעליי. איך להוציא אותך מהווריד. את כמו דיבוק.

6 מחשבות על “זה לא קשור ל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s