giant squid

העיניים שלה נראו קטנות וחסרות הבעה. שחורות ומלכוסנות מתמיד. זוג כפתורים יכלו להחליף את זוג העיניים האלו, ובאותו הרגע אי אפשר היה להבדיל. חתכנו וחפרנו בתוך הסלמון הורוד. היא שלחה לי נשיקה וחייכה חיוך קטן, גם כן שחור. שלחתי לה אחד בחזרה וחזרתי להביט בצלחת שלי. שאלתי איך אמסטרדם בדצמבר, היא ענתה שנעימה מהרגיל. אחר כך שתקנו.

 

מאוחר יותר הבטתי במראה. גם העיניים שלי נראו קטנות מתמיד, כאילו כל הבכי והפאניקה קיווצו אותן, שאבו מהן את הנפח והברק. אחרי כמה דקות של בהיה ממושכת מרחתי על עפעף עין ימין גוונים שונים של צללית סגולה. עדיין נראתי קרה וחסרת הבעה, אבל הסגול הבליט את ההטרוכורומיה החלקית של הקשתית הירוקה. חייכתי, באותו הרגע גם סתם חוט ברזל עקום יכל היה להחליף את הקו המעוקל הזה, ואף אחד לא היה שם לב. 

3 מחשבות על “giant squid

  1. מפילה אותי מהכיסא, גם אחרי שנים של קריאה.
    כל כך מעט מילים וכל כך הרבה רגשות, ובדיוק מוחלט שצובט את הלב. אלו החיים שלך וגם שלי באותה הנשימה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s