גרמניה הייתה טובה אלינו, עכשיו ישראל. 

 

אני מאד לא טובה בסיכומים, לא של טיולים, לא של חוויות. לא טובה בלספר בכתב. אולי אם ממש אשתדל יהיה פה איזה פוסט על גמרניה אבל בגדול היה מדהים. באמת ממש מושלם בשביל פעם ראשונה של שנינו. ממש פחדתי שעשרת הימים הללו יעשו לנו אבל, אבל זה לא קרה, והקשר בינינו נבנה והעמיק יותר (לא שלפני כן הוא לא היה טוב, אבל יש משהו בלהיות בתחת אחד של השני שגורם לדברים להיראות אחרת). יומיים לפני הטיסה ישבנו מחוץ לקתדרלת הדום והוא לחש לי, "אני מאמין ויודע שיש לנו עוד הרבה שנים יחד ושעוד נעבור הרבה טיולים יחד. את הראשונה והאחרונה ואני אוהב אותך". שאלתי אותו אם הוא באמת מתכוון למילים האלו והוא בתשובה נישק לי את האף. אני לא אוהבת לחשוב על מה העתיד צופן לנו, אבל אני כן יודעת שאין אותי בלעדיו. אני מקווה שזו לא נשמעת כמו מערכת יחסים תלותית כשאני כותבת את זה ככה. אני באמת ובתמים מאמינה שזו פשוט אהבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s