1

1. שיר שמזכיר לך משהו טוב מהעבר

 

בתקופה של יא כשהייתי לבד הרבה. זה היה ממש בחורף. הייתי יושבת במשרד בחצר בלילה עם הדלת פתוחה ושומעת את השיר בלופים. אהבתי את הלבד, אהבתי להסתכל על הטיפות יורדות מהמשקוף לשטיח הכניסה. אהבתי את החושך ולא היה לי אכפת. זו לא הייתה תקופה טובה ואלו לא היו ימים טובים, אבל הקור והגשם והשיר הזה השתלבו למין רגש שלא הרגשתי עד אז. חוץ מזה שהקליפ דיי מגניב. 

 

 

אני לא יודעת איך הן עושות את זה. אני לפעמים חושבת שאני לא מבינה את האנושות או את העקרונות הבסיסיים שלה. אני לא יודעת איך לגשת ולדבר עם אנשים, לא יודעת איך לחייך בלי להתקמט, לא יודעת איך לא לבכות מכל דבר קטן. אולי אלו הגלולות משפיעות עליי אבל בזמן האחרון אני בוכה הרבה בעבודה. וזה לא שלא טוב לי, זה פשוט שכשאין עבודה יש זמן לחשוב על דברים וזה אסור כי אז הכל מעלה בי דמעות. הראש שלי מורכב מזכרונות ורגעים שאני יושבת לבד או עומדת על יד קבוצה של אנשים ומסתכלת או בוהה מהצד. אני מאד לבד וזה צובט לי, גם בעבודה כשאנחנו שלושה והשניים האחרים כבר מכירים מהתיכון ואני בצד חותכת תמרים ומנגבת דמעות בתנועות חרישיות. כתבתי לעמית לא מזמן שאין לי שום דבר ואף אחד חוץ ממנו, שהכל סתם. בכיתי כל היום הזה.