התעוררתי מאיזה סיוט נוראי ודקרתי את עמית עם קצה האצבע וביקשתי שיכיל אותי בחיקו והוא קצת התעורר ושאל מה קרה ופרצתי בבכי נוראי והוא מיד חיבק אותי ולא הפסקתי לבכות והשעה הייתה אולי שמונה בבוקר ולא הצלחתי להחזיק את הדמעות בפנים והוא אחז בי וחיבק אותי חזק ואני קברתי פניי בתוכו והוא ליטף לי את הגב וניסה להרגיע אבל לא הצלחתי להתעורר. לא באמת הייתי ערה. והוא ניער אותי וכאבתי וזעקתי נורא והוא ניער וניער עד שהתעוררתי ומצאתי את עצמי בין הזרועות שלו. תמיד כשאני בוכה עמית קורא לי יפה שלי או "בלה" או משהו צ'יזי אחר וזה הרבה פעמים עובד אבל הסיוט אחז בי מצד אחד ועמית מהצד השני ונקרעתי. כשכבר הצלחתי לבלוע חזרה את הדמעות עמית נרדם שוב ואני בהיתי בתקרה והדמעות נזלו לכרית והתבוללו בסבכי השיער שלי. גם אני בסוף נרדמתי. בצהריים כשהתעוררנו ועמית ניסה לדבר איתי על מה שקרה אמרתי שאני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו והוא