at the eye

זה היה קצת סרט רע להתעורר בבוקר לבית ריק מיללות צורמות של אמבולנסים ומי שעכשיו היא אלמנתו של השכן מסוף הרחוב. זה בטח אפילו סרט עוד יותר רע להתעורר ליד גופה. זה לא קורה הרבה ברחוב שלנו, אבל כשזה כן קורה בטח רבקה הזקנה מציצה מבעד החלון לראות מה קורה ואז מדדה לספר לכל הזקנים שהם לא תושבי הרחוב. יש בכפר גלי מוות מטורפים שבאים בתקופות משוגעות. זה כאילו שמלאך המוות בא לקצור כשהוא אקסטרה רעב אז הוא לוקח איתו כמה נפשות יחד. לפני כמה שנים הזקנים של הכפר נפלו פה כמו זבובים, ורק ניצולי השואה נשארו. זה כאילו שהוא רכש להם הרבה כבוד, המלאך השחור הזה. אם השואה לא הרגה אותם, שום דבר לא יהרוג אותם. יש איזו ניצולת שואה אחת שאני רואה באופן קבוע כשאני יוצאת לקנות שוקולד במכולת מטיילת עם הפקינז הלבן שלה בחליפת הטרנינג הסגולה. אני שמחה שהיא עוד כאן ואני גם שמחה שהיא לא סיעודית, אחרת בטח היה קשה הרבה יותר. בעבודה כשיצאנו עם הסוס לטיול ראינו שיירות של מכוניות עטות אל עבר בית הקברות האפור שלנו. גם אני וגם הסוס נשארנו אדישים, רק המדריכה שאלה שאלות. עניתי לה שזה מבין הדברים הבודדים שמלכדים את כל תושבי הכפר יחד, הלוויות ושיעורי ריקמה. גיחחתי. אני לא אדם של הלוויות, אבל אני חושבת שזה מראה שהוא יפה, לראות איך כל האנשים שגרים בכפר הסדוק הזה יוצאים מהחורים שלהם כדי לומר איזו מילה יפה או שתיים על מי שעמד מאחוריהם בתור לדואר או חלף על פניהם במעבר של הירקות במכולת.

 

 

ביום ההולדת עמית לקח אותי לשחק באולינג ואז לבית הפנקייק ואכל לי את הכוס טוב טוב וצרחתי את נשמתי החוצה. אני אוהבת אותו אלף אלפי אהבות ומודה לו על הכל. הוא לא סתם כוכב, הוא פאקינג פלנטה. והוא שלי ורק שלי. כששכבנו במיטה הוא דקלם לי ברכה שרצה לו בראש וכל הגוף שלי נמס יחד עם הלב שלי. אין דברים כמוהו, הוא יחיד במינו, יפה שלי קטן.

6 מחשבות על “at the eye

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s