a fine day to exit

היה איזה שבוע אחד באמצע י"ב שלא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה. אלו היו ימים שהקושי והרוע גובר על הצד במוח שמשחזר מחשבות טובות בימים רעים וכל החרא הזה התיישב לי בבית החזה קצת מעל ללב והופרש אל הריאות. היה קל יותר לומר למחנכת שלי שאני לא שמה עליה זין מאשר להודות שממש ממש לא טוב לי. יום לפני היעדרותי הממושכת חתכתי בשירותים והדם זלג אל הרצפה וישבתי שעונה על הקיר וחשבתי לעצמי איך אני ממשיכה מהנקודה שאני נמצאת בה עכשיו. יואב אז היה מתנגן לי בריפיט בראש ושקשקו לי הביצים מהכל. הפסקתי לקחת את הציפרלקס והפריזמה בשלב מסוים פשוט כי לא היה לי כוח להוציא את עצמי מהבית, לנסוע לפסיכיאטר ולבקש מרשם לחודש הבא, אפילו שהכדורים של החודש שהיה אז כלל לא נגמרו ועדיין שוכב לי כדור אחד כחול במגירה. ליד הסכין. זה פחד מאד עמוק אצלי לא להצליח לצאת מהמיטה. היום הרגשתי מאד מכוערת וכמעט איחרתי לעבודה כי התיישבתי על המיטה וחיפשתי דיאטות קסאח באינטרנט ולא רציתי להסית את העיניים מהמסך כי לא רציתי שהמוטיבציה תעלם. עמית אומר לי שזו לא הדרך וגם קורא לי "פחזניה שלי" אבל הוא לא יודע שבשבוע שעבר חתכתי את עצמי בירך אחרי שבכינו בטלפון ובגלל זה לא התפשטתי מולו בכל ארבעת הימים שבילינו יחד. נקרע לי הלב ממחשבות מטונפות על סכינים ודם וריח של סיגריות ומהמחשבה ששקרים תמיד מתגלים בסוף ושבמוקדם או במאוחר עמית יגלה שפגעתי בעצמי מאחורי הגב שלו למרות שהבטחתי שלא והעולם יקרוס על שנינו. עכשיו נשאר רק לחכות.

 

 

אתמול מצאתי על השולחן במטבח פנס קטן וצהוב בצורת כוכב והיום הבאתי אותו לאור בעבודה כי בחודשיים הראשונים שלי שם תמיד היא הייתה שוכחת להביא איתה פנס כשיצאנו לטיולים בוואדי ומתלוננת לאורך כל הדרך. עכשיו כבר יש לה פנס משוכלל שמחליף כמה סוגים של הבהובים, אבל כשהבאתי לה את הפנס הקטן היא שמחה נורא ומיד דחפה אותו אל תוך הכיס. וגם אני שמחתי, למרות הכל. בלילה שעבר חלמתי עליה ובתוך החלום החושך היה צבוע בשחור וגדר טייל לבנה הפרידה בין שתינו. אור החליקה את השיער הקצר שלה אחורה ועמדה את העמידה מלאת הפאסון שלה ואני הלכתי מצדה השני של הגדר ועישנתי את הסיגריות של אבא שלי בשרשרת. לא דיברנו בכלל וגם לא נגענו ובכל זאת היה לי עצוב כשהתעוררתי ממנו. זו נראתה כמו סצנה מאיזה סרט אילם. הלוואי ויכלותי לחזור.

 

 

עוד מעט חמישה חודשים עם היצור שלי ולמרות כל החרא שאכלנו ונמשיך לאכול, זו התקופה הכי יפה בחיים שלי. ואני אוהבת אוהבת אוהבת את האידיוט הזה. 

 


קצת מוזיקה (בעיקר בשביל feed your head שאני יודעת שמקשיב למוזיקות שאני מפרסמת פה באדיקות)