הקשר ביני לבין ירדן כל כך גרוע שאפשר לשמוע את השתיקות שלנו עד סוף העולם וחזרה. שונאת small talks אבל זה כל מה שאנחנו. לא רוצה לשמוע ממך את מה שאני כבר יודעת מהפייסבוק ולא רוצה לספר לך על השגרה המשעממת שלי. עמית אומר שזה עוד לא מאוחר מדיי, אבל אני מנסה לשאול את עצמי מתי איבדנו אחת את השניה בתוך כל הבלגן הזה. אני פגועה ממנה מאד כי הפעמים שלא הייתה כאן בשבילי מאפילות וגוברות על הפעמים שכן הייתה וזו מחשבה שמגרדת לי במוח. את לא חסרה לי ולראות אותך פעם בשבוע לא ממלאת אותי בכלום וזה חבל כי נהגנו להיות אחיות פעם. לא רוצה שתבקשתי ממני למרוח לך לק ועם היד השניה תסמסי לחברה שלך ואני לא רוצה שתקלעי לי צמות בשיער כאילו אנחנו כל היום אחת בתחת של השניה כי כוסעמק את בצפון לומדת פסיכולוגיה ואני בדיוק ההפך מכל מה שתמיד היית ולנצח תשארי. לא רוצה לדבר איתך, בכלל. כי זה תמיד "תפסיקי לגרד את העין" או "תסתכלי אליי כשאת מדברת איתי ולא לשעון"