בגן החדש הצוות קורע לי חלקים מהגוף ואני טובעת בארגזי חול. אני זוכרת ילדים לפי צבעים של כוסות וגומיות וקוביות משחק. עם הילל הכנתי עוגות חול מתחת לשמש ולולי אוהבת להראות לי חפצים קבורים שהיא אספה מהגינה. לסופי יש פוני ותווי פנים ממונגוליה וכל שאר הבנות בלונדיניות. ברי אוהבת לאכול קרח ולהיות מלכת פירות וביום שישי מכינים פלאפל וחלות של שבת. רציתי להכין חלה להורים אבל כליל ואני היינו באמצע משחק מלחמה מותח. אביב היא הבת של ג'ניה וג'ניה פעם תיקן לנו את הדוד אחרי שירדן פוצצה אותו. לכלב שלהם קוראים דימה ובטעות בלבלתי ביניהם. היא צחקה והניפה שיערה הזהוב אל מאחורי גבה. האצבעות שלה היו מכוסות בבצק. כשנעלתי את השער ראיתי את השטן מחכה עם אלונה לאיזו מישהי (כליל, מסתבר). השטן לא ראה אותי. נשפתי החוצה את כל האוויר שהחזקתי בתוכי. השטן נוהג בג'יפ מתפרק ואשתו היא עלה נידף. אלונה ואני לא ראינו אחת את השניה ארבע שנים. עכשיו היא כבר גדולה; אולי בכיתה ב', או ג'. לא יודעת, אחרי שעמי נפטר זה נהיה קשה לעקוב. אני חושבת שהיא הסתכלה עליי ולא זיהתה, גם אני גדלתי.