147

אני חולה ועייפה ובכל פעם שאני עוצמת את העיניים מופיעים הבזקים מבית החולים ואני לא מצליחה לנשום כי כוספאקינגעמק כמה שאני שונאת בתי חולים וחדרי ניתוח וחדרי בידוד ואחיות ורופאים ומחטים וסכינים ואת הירוק המבחיל הזה על הקירות ובמצעים המסריחים ובמדים שלהם כשהם רוכנים מעליי בכדי להזריק לתוכי חומר הרדמה שקרי במינון הלא נכון. אני הרגשתי הכל. הרגשתי איך היא פותחת אותי הסכין המזוינת ההיא ואני הרגשתי איך היא מחליקה לי על העור ומשאירה מאחוריה חתכים פתוחים ועמוקים. כשקמתי מהמיטה ראיתי כתמי דם על הסדין וזה בעט לי ישר בבטן. אני לא יכולה לעצום עיניים בלי לראות את העיניים הגדולות שלהם רואות בי יצור קטן ומסכן ומפוחד וכוסעמק איך אני שונאת לרעוד בידיים של אחרים. כואב לי כל הגוף מהשפעת הארורה הזו ואני צריכה לקום עוד מעט לעבודה ומתפוררות לי העיניים עוד רגע אבל אסור להירדם. הכל כאן חורק ולא ישנתי יותר מדי זמן כדי לתפקד כראוי.

 

 

והסיוטים. הסיוטים כבר נעשו קשים מנשוא. כל דבר שתעלו בדעתכם כבר נעשה אצלי בתוך הראש בצורה הכי דפוקה שיש. הימים שלי טובים כי אני הרבה עם עמית ואני עובדת עם ילדים והלב שלי שמח אבל הלילות גדולים עליי. חשבתי שהאהבה שיש בתוכי תתן לי מנוח אבל מחזור השינה שלי עדין דפוק, גם כשאני ישנה עם עמית. אני לא נרדמת, אני בקושי עוצמת עיניים. אי אפשר לתפקד על שעה אחת של שינה כמו שאי אפשר לנסוע מפה לאילת עם חצי מיכל. כשהוא איתי במיטה אני מרגישה בטוחה אבל הראש הזה כזה דפוק שגם כשאני נמצאת עם האדם שאוהב אותי אני לא יכולה להרפות. והמוח הזה והזוועות שלו והסיוטים שלא נגמרים. זה נעשה כבד בחזה כבר להתעורר מסיוטים בלילות שאני כן נרדמת ליותר משעה ומתחיל להמאס עליי להתעורר בבקרים אחרי שעת השינה היחידה שלי ממחרוזת סיוטים על כל דבר חולני שיש בעולם הזה. מישהי הגיבה לי לא מזמן שסיוטים יכולים להצביע על מחלות מסוימות או דברים דפוקים אחרים. חיפשתי בכל חור אפשרי ולא מצאתי קשר אחד בין סיוטים למחלות, לכן אני שואלת כאן. מישהו יודע אם קיים כזה קשר? ואם כן, למה? ואם לא, למה הסיוטים לא מפסיקים לבוא? אין בי עוד כוחות. בבקשה תעזרו לי. 

 

 

18:07

אני עייפה בקטע הזוי. אמא הכינה בשבילי מרק עדשים היום שזה בערך הדבר האהוב עליי וגם סוף סוף הייתי אצל הקוסמטיקאית אז זה עודד אותי כי גבות יפות משנות את כל מצב הרוח. אני עדיין מרגישה פח אבל בערב אסע לעמית ואני בטוחה שיהיה כיף. וגם תהיה פיצה ופיצה זה תמיד טוב. 

 

 

05:08

אז על הפיצה שהזמנו היה שומשום ומזל ששמנו לב אחרת עמית היה טס לבית חולים. התקשרנו לפיצה האט וקצת הוצאתי עליהם את העצבים אחרי שבתמונה באתר לא היה שום אזכור לשומשום ולא הייתה כתובה אזהרה על אלרגנים. אז נתנו את הפיצה לאח שלו הגדול שחורש כבר שעות למבחן ואכלנו צ׳יפס וראינו דה אופיס ונקרענו מצחוק כי זה לא משנה כל המסביב הזה לא משנה כשהוא יושב לידי ומחייך את החיוך הזה שלו ומלטף לי את הרגל. עכשיו אני במיטה והוא משחק ביינדינג אוף אייזיק ואנחנו שומעים פוסט רוק משונה. בצהריים הוא גמר ובטעות קרע את הסדין כשמתח את רגליו. בכיתי מצחוק. הכל טוב ואפילו ישנתי כמה שעות ברצף. איזה ילד הוא, אני מאוהבת.