648

יש לי שלושה שטפי דם על הירך מהעבודה וגם כמה חתכים אבל הם שטחיים נורא וזה בסדר. אני בסדר. יש לי את עמית וטונה של אהבה ומחר ההורים שלו נוסעים לסופש ואנחנו נצא להופעה ונבשל ויהיה כיף כיף כיף ואיזה מוזר זה פתאום להודות שטוב וכשאנשים שואלים לשלומי לענות שהכל ממש מצוין. איזו הרגשה משונה זו פתאום לשים לב לדברים מסביב ולא לשקוע בתוך החרא שלי. איזה כיף שיש מי להיאחז בו. בחמישי שעבר התקלחנו יחד ושמענו סיגור רוס וזה היה רגע מאד מאד מרגש עבורי ואני חושבת שגם עבורו. תמיד אני מצוננת ובכל זאת הוא נושק לי בטענה שזה לא נורא כי לפחות נהיה מצוננים יחד. לא ידעתי שההרגשה הזו יכולה להיות עד כדי כך ממכרת. הוא סוג של סם ואני רוצה לנשום אותו לתוכי עוד ועוד ועוד כל הזמן כל היום תמיד. המגע המלטף הזה, האצבעות בשיער, הרגליים שלו משולבות בשלי. נשיקות על האף. 

8 מחשבות על “648

  1. זה משמח אותי לקרוא את הפוסט הזה ואני מאחלת לך שתזכו לעוד הרבה רגעים קסומים יחד.. אם יש דבר שאנחנו צריכים בעולם הזה זה אהבה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s