מארסים

זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי, וזה מפחיד אותי. הוא הדבר האחרון שאני רוצה לאבד והוא בא לכאן בסופ"ש להתכרבל ולראות ממנטו במיטה ואני חושבת שקצת שכחתי איך מתקיימים לצד אדם אחר ואיך מתחממים מחום גוף של מישהו ואיך נותנים למישהו להכנס ולחדור פנימה. אני רוצה שבתוך השמיכה ההרגשה תהיה דומה לזו של תנור עצים ומחוצה לה תהיה אהבה נורא גדולה שכל אחד שיכנס לחדר יוכל להרגיש בה באוויר ולנשום אותה אל תוך הגוף. אני רוצה שנפחד יחד ונתגבר יחד ושילמד אותי שחמט כמו שהבטיח כי תמיד רציתי ללמוד אבל פה טומנים מלכודות דבש בשש בש. אני לא בטוחה מה טוב יותר, מה שהוא גורם לי להרגיש או המכלול של האדם הנפלא שהוא. הכי הכי אני אוהבת כשהוא מעיר אותי רגע לפני שהוא נכנס למיטה ונשאר איתי כמה דקות ואני צריכה להחזיק את עצמי חזק חזק כדי שלא יפלט לי בטעות איזה, "אני אוהבת אותך" קטן. בא לי לתת לך אהבה ושישאר לך עודף.