ריח שיערך על הכר

נמצא בכל סיב השערה

איך אוכל להירדם עכשיו

 

ריח עורך טבוע בנחיריי

כמו סימן טריטוריה בתוכי;

הכניסה לגברים אחרים אסורה

 

וכשהריח שלך עובר על ידי ברחוב

מופץ החוצה מחולצתו של גבר אחר

או מקצוות שיער מפוצלת

אני נטרפת געגוע וקנאה

וקמהה לדעת אם עכשיו אתה מסמן טריטוריה

על מצעיה של אשה אחרת

 

את שמות חלקיקי הבושם שלך אוכל לדקלם בעל-פה. 

island of eternal youth

אני כועסת והראש שלי כואב. מהגובה שהאופוריה המטורפת לקחה אותי נפלתי והתרסקתי אל רצפה קרה. ההופעה של אלססט הייתה מיוחדת מאד. באווירה אטמוספרית כזו עוד לא שקעתי. הגוף שלי כולו התפרק לחתיכות והם החזירו אותו לשלמותו, כמו המלאכים שהם. הכל חלף לידי. כל מבט. אפילו את המגע שלו שכחתי למספר שעות. הם זרקו והטיחו ופוצצו אותי לגמרי. לרגעים נדמה שמעדתי ומיד משכו אותי חזרה. בסוף ההופעה היה לי הכבוד לשוחח עם נג'. דיברנו על מדוזות והוא סיפר לי שאת ההשראה שלו הוא שואב מהטבע. רציתי לומר לו שעברתי איתם את התקופה הכי קשה עד כה, אבל הנחתי שהוא שמע זאת כבר עשרות פעמים. קשה לעכל.

אופוריה

על הזין בנים על הזין הכל דיברתי עם נג' על פאקינג מדוזות למי אכפת מכל השאר הוא סיפר לי שבבוקר של ההופעה הוא יצא לשחות בים ושעל החוף היו שרויות עשרות מדוזות והוא צחק ואני כמעט חתפתי דום לב. הוא סיפר לי שאת רוב ההשראה שלו הוא שואב מהטבע ושכתיבה ויצירת מוזיקה זו הדרך היחידה שלו להקל על עצמו ורק ככה הוא באמת מצליח להתבטא. זה היה מקסים ורציתי לחבק אותו אבל פחדתי, לא יודעת למה. רציתי לספר לו שהם עברו איתי חתיכת תקופה מזדיינת ושהם אחת הסיבות שאני עוד כאן אבל הנחתי שזה משהו שהוא שומע כל יום אז הנהנתי וחייכתי. לא הצלחתי לנשום מרוב התרגשות והם בטח חשבו שאני משוגעת על כל הראש אבל זה היה שווה את זה. אחר כך כל הלהקה חתמה לי על הדיסק ecailles de lune והמתופף היה מסטול מהתחת וזה היה מצחיק. בסביבות שלוש בלילה כל הנותרים הוזמנו לשבת עם אלססט באיזה פאב אבל לא היה לי שקל אחד על התחת אז וויתרתי. אפילו קיבלתי את הסט-ליסט. היה מרגש. 

Stagnant strangers romance on crowded pathways below admiring the stage's glistening coat. The reflection on the sill giving the cheekbones their due. Praising the worth of porcelain skin. My shades of blonde dancing in the high sun. I gave labor to the grief. To the squinting spectator who drank in the despair as I tiptoed off the plane of existence and drifted listlessly through the velvet blackness of oblivion. I am what I always was. Gleaming and empty

הלב שלי יוצא אליך. אני קוראת אותך ודמעות זולגות במורד לחיי כי אני יודעת שמה שאתה עובר הוא כאב תיהומי כי אני עוברת אותו גם. כי כאב מבדידות וכאב מרוב אהבה אלו סוגי הכאב שמפילים אותך אל הקרשים ועוד מעיזים לדרוך עליך לאחר מכן. יש בתוכי המון חמלה, והיא מציפה אותי ולפעמים עולה על גדותיה. והשאלה שאני שואלת את עצמי הכי הרבה היא איפה אני מציירת את הקו. לאיזה טיפוס אני אעזור ולמי לא אושיט ידי. וכבר קרה שחזרתי אליך כמה וכמה פעמים אחרי מה שעוללת לי, בי. שנינו יודעים כמה פעלים זחלתי אל מרגלות רגליך. ואתה עצוב וכואב ואני מבינה לליבך בצורה שמעולם לא הבנתי אף אדם אחר, והשאלה מתערערת אצלי בראש. בפעם הקודמת שחזרתי ניצלת אותי בלי טיפת בושה. תקופה ארוכה שלא הייתי וחשבתי שמשהו השתנה, אולי נכנסה בך טיפת היגיון, אנושיות. גיליתי שלא, ושזה היה בדיוק כמו בפעמים הקודמות. היית חרמן ואני הייתי המטרה הקלה ביותר להזיל עליה ריר. לא רציתי לשחק במשחק הזה יותר. לא רציתי להיות טרף קל. וכשרציתי ללכת קראת לי בשמות גנאי שאם אמא שלך הייתה שומעת אותך באותו הרגע היא הייתה רוחצת לך את הפה בסבון. חודשים שלמים אני שקעתי בכעס וחודשים שלמים רציתי לעולל בך את מה שעוללת בי. אני לא שוכחת שום דבר אף פעם, אני מבליגה. וברגע שאני מגיעה לנקודה שאני לא מסוגלת להבליג עוד אני מתפרצת. ואתה עברת כל גבול כמה וכמה פעמים, ואיכשהו המשכתי להבליג

חלמתי על הנשף ושכולם הלכו בלעדי אז ישבתי עם עמית ושתיתי את כל תכולת הבקבוק של איזה משקה אלכוהולי סוג ז׳ כלשהו והייתי ממש עצובה ואת התיישבת בשולחן ואמרת שהגיע הזמן שנחזור להיות חברות ושהקשר הזה לא ניתן לשבירה וראיתי אותך באמת ונראית לי קצת אחרת ורציתי לשאול אותך אם את עובדת עליי ועמית אמר שכדאי שאקח אותה בעירבון מוגבל אחרי מה שקרה אבל קפצתי חזרה לזרועותיך ואמרת ששום דבר לא יפריד בינינו שוב והייתי שיכורה מהתחת ועמית ביקש שאזהר אבל האור בי נדלק חזרה ולא רציתי להקשיב לאף אחד וגם לא לעמית ואני זוכרת שפגעתי בו נורא וכשהתעוררתי בשש וחצי בבוקר רציתי לסמס לך בוקר טוב כי אני עדיין זוכרת כל מספר טלפון שקשור אליך או כל תאריך וכתובת מסוימת ואז נזכרתי שזה היה חלום ושאנחנו לא מדברות כבר כל כך הרבה זמן ומשהו בי נסדק עוד הפעם אבל אז ראיתי הודעה מעמית והוא כתב לי שהוא לא שלח לי הודעה לילה לפני כי הוא רצה שאשן. הוא יודע שזה לא קל לי אבל הוא תמיד מאחה את השברים. הוא אמר שהוא חוזר לפסיכומטרי ושהוא רוצה שאחזור לישון אבל לא הצלחתי להירדם כי חשבתי עליו ולא הצלחתי להפסיק. בכלל לא רציתי.