מצחיק שיותר קל לי לחשוף עור מאשר נפש פצועה. מה אכפת לי להתפשט, מה אכפת לי להיות סתם עוד גוף עם זרע על החזה. להוציא מילים מהפה זו כבר בעיה אחרת ובינתיים אני נאכלת מבפנים. אולי אתחיל לעשות יוגה. אולי אחתוך עמוק יותר. בכל מקרה שלא יהיה הנשמה שלי תשאר הכלבה הקטנה שלך, אז מה זה משנה. מה זה פאקינג משנה.
תבחרי ביוגה בבקשה
אהבתיאהבתי
אמן
אהבתיאהבתי
העיקר שאת נהנית, לכי על יוגה.
אהבתיאהבתי
רחוקה שנות אור משם
אהבתיאהבתי
ממש אהבתי
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
ואי סתמי כבר מתי זה יימאס לך
אהבתיאהבתי
מתי שימאס לך ילדת ישראבלוג מוכה
אהבתיאהבתי
תסתמו אתם
אהבתיאהבתי
מתי שתתחילי למצוץ לי את הזין 3333>
אהבתיאהבתי
כשיהיה לך זין ♡
אהבתיאהבתי
בינתיים יש לי את הזין הכי גדול פה
אהבתיאהבתי
חחחחחחחחחחחחחחחח רואים
אהבתיאהבתי
לא כי מישהי שמגיבה נאצה מללא שם חחחחחחחחחחחח
אהבתיאהבתי
אכפת לך. מאוד. לכן את גם כותבת כאן את המילים האלו – כי פה הן יוצאות מהמקלדת ופה יש את מי שקורא ומקשיב.
הנשמה שלך הייתה, הרבה לפני כל מה שקרה, הנשמה שלך. וכך היא תישאר, עוד שנים רבות. הוא (ושכמותו) היה שלב חולף, שלב שצריך לחלוף. היית גם לפניו ואת גם אחריו, בלי קשר אליו.
אהבתיאהבתי