מצחיק שיותר קל לי לחשוף עור מאשר נפש פצועה. מה אכפת לי להתפשט, מה אכפת לי להיות סתם עוד גוף עם זרע על החזה. להוציא מילים מהפה זו כבר בעיה אחרת ובינתיים אני נאכלת מבפנים. אולי אתחיל לעשות יוגה. אולי אחתוך עמוק יותר. בכל מקרה שלא יהיה הנשמה שלי תשאר הכלבה הקטנה שלך, אז מה זה משנה. מה זה פאקינג משנה.