funeral doom

אני רוצה שעמית יחבק אותי ויאמר שיהיה בסדר. אני גם רוצה לשמוע אותו מבקש שאפסיק לקרוא לו "מיתי" בקול שרוצה עוד. שיאמר לי שוב שאני מסוגלת לעבור הכל ושהוא לא יוותר עליי ושהוא לא מפחד, לא מהצדדים הרעים שבי ולא מאף אחד. אני רוצה להיות מקום המפלט שאליו הוא בורח מהפסיכומטרי ואיתו הוא מאזין למוזיקה הכי יקרה לו. ושיקרא לי ילדה ויעטוף אותי ויבטיח שהוא לא הולך, גם לא כשהמצב נעשה רע. זהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s