זה מחלחל 

תמיד

ומתפרץ בשעות הקטנות של הלילה

וזה בלתי נמנע כל זה

העצב, הטירוף

הדמעות

כמה שאנסה לדחוק הכל לפינה החשוכה הזאת במוח

זה תמיד יחזור

ואת הסכינים שלי השארתי בבית 

אני רוצה להקיא 

 

מה לא בסדר בי?

 

 

 

 

אני רוצה לתרום איבר או את כולם רק שיקחו ממני הכל 

אני לא מסוגלת להיות בתוך עצמי עוד 

17 מחשבות על “

  1. לא כל כך הצלחתי להבין. יש לך הפרעת אכילה?
    סליחה על הישירות.
    אני פשוט חושבת שאני מזהה את ה"סכינים השארתי בבית, בא לי להקיא"

    אהבתי

    • מקיאה מדיי פעם אבל זה לא רציני. הסכינים זה כי לא היה לי עם מה לחתוך והייתי צריכה אותפ לידי וכשאין לי אותם אני מתחרפנת ורציתי להקיא סתם כי הייתה לי בחילה מהכל 

      אהבתי

      • הבנתי. כן, גם אני בעבר הייתי מקיאה לפורקן רגשות. (הייתי בולמית אבל כשההפרעה פחתה, הקאה לצורך הקלה גברה).
        בכל מקרה, צלקות זה דבר מכוער. בתור אחת שיש לה המון כאלה. בבקשה ממך אל תפגעי בעצמך כמפלט.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s