נתקלתי כרגע בתגובה שהגבתי לנמשים ב2014. ארבע וארבעים בבוקר. בדיוק כמו בשנה שעברה אני ערה בבקרים ומנומנמת בשעות הצהריים אחרי לילות שלמים מחוסרי שינה. איזה צחוקים, איזה קטע.
כשירדן תחזור הביתה נסע שתינו לתל אביב להתחורר ואני אעשה ספטום ונזם בפעם השלישית וזה יהיה טוב כי אני יפה עם פירסינג. אם מוציאים את הריבים וחוסר ההסכמיות בינינו מהמשוואה ירדן היא אחות דיי קולית. אני זוכרת יום אחד בכיתה ה' שהרגשתי רע וההורים עבדו וירדן הייתה בבית והמורה התקשרה אליה והיא באה לקחת אותי הביתה עם האופניים. בחטיבה היא הייתה אוספת אותי מבית הספר והיינו נוסעות לים או לירושלים. שנה שעברה היא התקשרה אליי באמצע שיעור ואמרה שהיא באה לאסוף אותי ואנחנו נוסעות לכותל. למה? כי מתחשק לה. אחר כך הסתובבנו במחנה יהודה ושתינו מרק וקנינו פירות וליטפתי חתול. היא מלאה בפירסינגים אבל אוהבת לדבר על קידוש הגוף ולמה היא בחיים לא תקעקע את עצמה. יש בה משהו מאד רוחני. אולי אלה כל הפסטיבלים. אולי הסמים. מי יודע.
psychosphere 