trigger cut

הצלקות על בית החזה גדולות ומכוערות. היה זה נסיון לא מוצלח לחתוך את טביעות אצבעותיו מעורי, להוציא אותו החוצה ממני כמו ארס מדם. וכמה הוא לחץ ובאיזו עוצמה? איך אתאר לכם את החוזק בו לחץ על בטני ובין צלעותיי, כשניסה לרתקי אל האספלט הקר? אולי כמו שלוחצים על כפתור המצית בת מאה שנים. אולי חזק יותר. ובכל אופן שלא יהיה, גם שנה אחר כך, אצבעותיו הקרות עוד מטיילות על עורי. תסבירו לי איך לעזאזל אפשר לשמור על נפש צלולה אחרי מכה כזו. להתמסטל זה לא הפתרון, אבל זה הדבר הנגיש ביותר כרגע. כמה עוד אצטרך לחפור בין שכבות השריר והשומן כדי להעיף אותו מעליי? כמה עמוק הוא חדר? לפעמים כמעט ונדמה לי שבכל חוצפתו כבר התערבב עם דמי, אך אני משתדלת עם כל שארית כוחותיי האחרונים והכמעט אפסיים שלא לאבד את עצמי למחשבה הארורה הזו, הרי שממנה אין כבר שום דרך חזרה.

 

*

 

ש'

 

כמו עכבר מעבדה רעדתי בין זרועותיו. חיפשתי נחמה ואבדה לי אני עצמי. תתפשטי, למה את לא מתפשטת, נו, תזהרי ממני ותתפשטי וגם רדי על ארבע, שאוכל לראותך מושפלת אל נגד כפות רגליי הענוות. וכמו מנתח מוח או רוצח סדרתי ועם אותן היכולות בדיוק הוא חתך ופירק ופורר ומולל והוציא והכניס חזרה למקום הלא נכון. עכשיו תאשימו אותי שלא יצאתי בזמן, ובצדק, אולי. אבל איך אפשר לצאת, איך אפשר בכלל לקום מארבע כשהסכין תלויה ומתנודדת אל מעל ראשי, מאיימת ליפול ולפלח אותי לשתיים בכל רגע. 

 

*

 

כוס-עמק ערס. יש ימים שאני עוד מרגישה אותו בתוכי. 

 

39 מחשבות על “trigger cut

  1. אני כל כך מצטערת
    זה לא מגיע לך, זה לא מגיע לך, זה לא מגיע לאף אחת אף פעם
    אל תכנעי למחשבה שהוא כבר בתוך הדם שלך, תיאחזי בדאגה של כולנו אליך ובכוח הפנימי שיש לך, בבקשה
    חיבוק ♥ 

    אהבתי

  2. מי יאשים אותך?
    הוא האשם היחיד, את לא אשמה בכלום יקירתי. אני מצטער כל-כך לשמוע כמה סבל את צריכה לעבור, כמה חוסר צדק יש בעולם הזה. דבר מזה לא מגיע לך.

    הוא לא בדם שלך, הוא לא חלק ממך. אומרים שהזמן הוא התרופה הטובה ביותר, אבל גם שיחרור ושיחה יכולים לעזור.

    תהי חזקה.

    אני כאן אם את זקוקה למשהו.

    אהבתי

    • אם לומר לך את האמת, אני מאשימה את עצמי הרבה פעמים בזה כי אולי ביקשתי את זה, אולי… לא יודעת. כל מני סרטים רצים לי בראש והוא כמעט ואף פעם לא אשם. זו תמיד אני.

      תודה רבה, באמת. אתה עוזר הרבה. 

      אהבתי

      • שני הדברים שלדעתי הכי קשים עם זה – הקטע של המגע והבדידות… האמת שיש לי הרבה פלאשבקים של ריח קצת של איזה חודש או חודשיים לפני שזה קרה…אני שמחה שמצאת את הכוחות לכתוב, זה מאוד לא פשוט…

        אהבתי

      • הריח חוזר אליי רק בהתקפים פוסט טראומטיים. לפעמים הם קשים יותר ולפעמים פחות. אבל המגע נשאר עליי כל הזמן לא משנה מה אעשה ואיך אנסה להוריד אותו. הבדידות הורגת בלי שום קשר.
        תודה. את מקסימה, באמת. דברי איתי אם תרצי. על כל דבר.

        אהבתי

      • המגע קיים אבל אני חושבת שעם השנים פשוט מפסיקים לחשוב עליו כל הזמן… כל אחד ואיך שהוא מתמודד עם זה.
        תודה, את נהדרת וגם את מוזמנת לדבר איתי (ואני לא אוהבת האדם ההכי גדולה שיש).

        אהבתי

  3. פאק זה פשוט נורא. 
    מצמרר. 
    אין מילים. 
    רק ניחומים. 
    מאיזה כיוון שלא תסתכלי על זה,
    את אף פעם לא אשמה. 
    אל תפלי לבור הנורא הזה. 

    אהבתי

    • אני חושבת שהבור הזה הוא חלק בלתי נפרד מהטראומה. כאילו שההאשמה העצמית היא כדי "לחפות" על מעשה כזה, כמו לא להאמין שגבר יהיה מסוגל לעשות לי דבר כזה. 

      אבל אני משתדלת, תודה. 

      אהבתי

      • אני יודע שיש פער גדול בין ההבנה השכלית לבין הרגש. 
        והוא מכה חזק ומחפש הצדקה. 
        אבל זה תהליך שאפשר בסופו להבין בו שאת קורבן ולא אשם. 
        אני יודע שזה אפשרי. 
        אני יודע. 
        מאחל לך לעבור כזה תהליך,
        ולמצוא חוף מבטחים בחיים. 

        אהבתי

      • מיד אחרי שזה קרה (מדברת איתך על כמה חודשים. עכשיו עברה כבר שנה ומשהו) לא יכולתי להפסיק להאשים אותו. זעמתי. רציתי לנקום. כי זה לא הוגן שמישהו בא וככה שחט לי את הנשמה (וזו חתיכת צלקת). ואז ראיתי איך מתייחסים לאונס והטרדות מיניות בארץ והתחלתי להאשים את עצמי כי ראיתי גברים כותבים שאם התלבשתי חשוף אז "הזמנתי" את זה, ואני חושבת שבאיזה שהוא מקום זה חלחל למוח, ולא מתוך רצון. ברור שאני לעולם לא אאשים קורבן אחר/ת של הדבר המזעזע הזה, אבל כשאני רואה שם את עצמי זה פשוט… לא יודעת. 

        אמן. המון המון תודה.

        אהבתי

      • אונס זה הדבר המזעזע ביותר שאפשר לעשות לבן אדם. 
        אני לא יכול לדמיין בכלל את הצלקת שאת מדברת עלייה. 
        יותר נשמע לי כמו פצע מדמם. 
        אני במקרה מכיר את הנושא. 
        עכשיו תקשיבי טוב לנתונים מוכחים בשנים של מחקרים-
        אין אף אנס שאמר אי פעם לחוקריו,
        שהוא אנס מישהי מתוך דחף רגעי כי היא הייתה סקסית. 
        או פיתתה אותו. 
        תוציאי לך את זה מהראש!
        אנא ממך. 
        מי שכותב כך,
        הוא בהמה גסה שלא מבין כלום מהחיים שלו,
        וכלום מעולם הרגש המורכב. 
        אנא ממך הפנימי מה שאני אומר. 
        זה מדיוק לחלוטין. 
        את לעולם. 
        לעולם!
        לא אשמה. 

        אהבתי

      • פצע מדמם, לא משנה ממה נפער, הוא כואב וקשה ואכזרי וקורע את הקרביים. צר לי לשמוע שאתה מכיר את הנושא הזה ואני מאחלת לך, גם, שיבוא יום והפצע יסגר. לאט, כי דברים טובים לוקחים זמן, אבל הוא יסגר. גם לך וגם לי. 

        אני לא יודעת איך להודות לך על המילים. באמת. החיזוק הזה נעים והייתי צריכה לשמוע את זה. תודה, באמת. אין לי מילים. 

        אהבתי

      • תיקון קצר,
        לא מכיר על בשרי. 
        למזלי. 
        מכיר על בשר חברות. 
        מכיר מחקרים לעומק. 
        ויש בהם כוח רב. 
        בלהבין את מוחו של אנס ופושע. 
        ובכלל מתעסק(בכאב גדול) בהיבטים הרגשיים של פגיעה כל כך קשה כזו במישהו. 
        אבל המילים שלי עדיין עומדות על תילם. 
        והפצע שלך יכול להפוך לצלקת. 
        אבל את תצטרכי לעזור לו. 
        ולהפנים ולהגיד לעצמך כל יום שאת לא קורבן. 
        כל יום שאת לא הולכת לשחזר את זה ויהי מה. 
        זו עבודת פרך. 
        זו עבודת קודש. 
        ואת תעשי אותה. 
        כי את יכולה. 
        החיזוק הזה מגיע לך. 
        בהצלחה גדולה. 

        אהבתי

  4. אע..זה כבד:( זה קשה:( 
    אני לא טובה בלהגיד דברים מנחמים כל כך.. אני רק אגיד לך שאני מאחלת לך ימים טובים יותר, שבהם בטוח כל הצלקות והרגעים המכוערים ישארו מאחור  מאחלת מכל הלב

    אהבתי

  5. אני לא מצליחה להפנים כמה רוע יש באנשים. 
    את לא אשמה בכלל! תוציאי את זה מהראש שלך.
    מאחלת לך שתגדלי מזה, תתחזקי, תעברי את זה ושהפצע יחלים!
    ושהזבל אנושי שעולל לך את זה ייענש על ידי החיים בכל מכה אפשרית.

    אהבתי

  6. אני לא מצליחה להפנים כמה רוע יש באנשים.
    זו לא אשמתך בכלל! תוציאי את זה מהראש.
    מאחלת לך שהפצע יחלים ושרק תתחזקי!
    ושהאשפה האנושית שעולל לך את זה ייענש מהחיים דרך כל מכה אפשרית

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s