גאיה הקפיצה אותי, נהגה מסטולה. תמיד מצחיק אותי כשהיא כאילו מתנגדת לסטלה ועולה לרכב. עוד לא בת 18 עם רשיון וג'יפ נהגת שודים אחושרמוטה. נהגה כולה בסללומים. שאלתי אותה כמה היא עשנה והיא שאלה איך אני יודעת. אמרתי לה שהיא מגמגמת ונוהגת בזגזג. היא צחקה. הגענו. פתאום אני מוצאת את עצמי יושבת עם חמישה דתיים לייט ביום העצוב הזה. לא ראו אשה עם מחשוף בחיים שלהם אבל לא היה לי זין להחליף חולצה. בטעות פתחתי את הדלת לכלוב של הכלבים ושני כלבים שחורים מפוצצים בפרווה בגודל שלי בערך קפצו עליי. חשבתי שאני עומדת להיאכל בחיים אבל אחרי רחרוח קצר הם התיישבו וקשקשו בזנב. גיטרות על הקיר ושתיים מוצבות ליד הבנים. התיישבתי. הציעו לגלגל לי סיגריה והתגנב לי איזה חיוך למרות שהייתי עצובה נורא בגלל איזה דוש זין שכל. מיד התחילו עם השאלות והבקשות שאשיר להם איזה שיר. לא יכולתי. שונאת לשיר כשזה אינטימי. תנו לי במה ומאה אלף איש אבל כשזה קבוצה של אנשים וכולם מקשיבים אז לא. לאלאלא. מפחיד מדיי כי אולי אזייף. אחרי שלוש מגולגות ואיזה ליטר בירה שרתי להם ככה כי פתחו אותי טוב טוב. אזריעל ("עם א' גוי של שבת") ישב מימיני. ילד מהמם. עיניים תכולות, שיער חום עם זנבות שמתגנבים לעורף. קסם של בחור. דיבר בכזו צניעות וענווה. באמת נהניתי לדבר איתו. שאל שאלות וליווה את שנינו תוך כדי שניגן על אחת האקוסטיות. הקול שלו כבש אותי ורציתי להתקרב אליו יותר ויותר. שאלתי אותו אם הוא מנגן והוא ענה לי עם הגיטרה וצחק. קצת נכבשתי. רציתי שתשב שם ותקנא ותקפוץ עליי ותאמר יאללה בואי נסע לפני שיקחו לי אותך. המשכנו עם הסיגריות. אזריעל מגלגל כמו מומחה. דקיקות דקיקות כמו אצבעות של פסנתרן. מעשן כמו קטר. את השם של השלישי שכחתי אבל הוא נראה כמו נבו מהשכבה שלי אז נקרא לו נבו. אה, קוראים לו ינאי. הנה נזכרתי. ינאי, גם הוא דתי לייט או משהו כזה, עושה אותך קצת יותר מלאות. העדפתי את של אזריעל. לא הפסקנו לחשש, כל אחד והמגולגלת שלו. הבנות לא נגעו בסיגריות אבל אחר כך התמסטלנו ושתיהן לקחו איזה שאכטה וחצי. טל המארח דיבר על אלוהים כאילו היה אבא שלו והיה בזה משהו ממש יפה. מין טוהר כזה, אמונה כזו נאיבית. כאילו אם אלוהים היה אומר לו לקפוץ מהגג לשם האמונה הוא היה קופץ מהגג. הוא היה מסטול מהתחת עוד כשהגעתי אבל המשיך לעשן ולשתות. הזמין אותי לקידוש, אמר שאני מבקשת סליחה יותר מדיי. פתאום שוב אני מוצאת את עצמי עושה קידוש עם חמישה נערים שאני מכירה ארבע שעות. כולם מישובים פצועים מהצפון, מקומות שלא שמעתי עליהם בחיים. והנה אנחנו בקידוש בשולחן בחצר ואני לא יודעת מה עושים. כולם נעמדו, נעמדתי גם אני. אזריעל התיישב לידי, חייך. שאלתי עם המרק שאכלנו צמחוני, הוא צחק ושאל אם גם אני צמחונית, עניתי שכן והוא התקרב. שתינו מרק פיצוץ ויין לבן ואדום וורוד ומה לא הלך שם. סיימנו לאכול ופתאום אנחנו מדברים על משחקי הכס וינאי מגלגל לנו סיגריות ואזריעל מכין ג'וינט לאחר כך. עישנו קצת מכל הטוב שהוגש שם וגלשנו חזרה לזולה. כולם שיכורים מהתחת בקטע מצחיק. אני בדרך כלל לא מסתדרת עם אנשים ובטח שלא עם בנות אבל הן היו מקסימות. אחת מאומצת מבית של שיכורים אלימים והשניה עם הורים חולי סכרת. עשו לי מצב רוח טוב באמת. בסוף חתכתי באחת נדמה לי וחזרתי הביתה עם ספטיק פלאש ובדרך פגשתי שני י'ניקים שהייתי מדברת איתם בהסעות פעם פעם כשעוד הייתי תלמידת י"ב. הם שמעו נהג חדש והחלפנו חיוכים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s