dagger

 

אני כל הזמן תוהה מה היה קורה אילו הסיטואציות הקצרות שקטעתי היו נערכות עד סופן. קודם, כשכתבתי לך את המייל ההוא, איזה עכביש חום טייל בין הקלידים של הלפטופ. ישבתי בחושך, אבל הצל שלו נמרח על המקלדת בעזרת האור שבקע מהמסך. אני לא יכולה שלא לתהות מה היה קורה אם לא הייתי שמה לב אליו. אם זה היה יומי האחרון או שזה היה סתם עוד גור עכביש כפרי שאיבד את דרכו. הרגתי אותו. אני אף פעם לא הורגת חרקים, לא יודעת אם זו הצמחונות שמצלצלת לי בתוך האזניים או פשוט כי פעם ים אמרה לי שחרקים מפחדים מבני אדם בדיוק כמו שבני אדם מפחדים מהם, אבל מרחתי אותו על רצפת השיש הלבנה מבלי לחשוב פעמיים. הפראנויה נרגעה אבל הגוף אוכל סרטים כאילו זוהי הסעודה האחרונה שלו. ומה היה קורה לו הייתי נאבקת, האם זה היה משנה דבר והייתי יוצאת ללא פגע, או שמה נקמה היא דבר עמוק וחזק מזרועות דקיקות של נערה בת שבע עשרה.

 

21 מחשבות על “dagger

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s