הגיגים וחגיגת

בעוד שלוש מאות שנה לא אהיה,

אולי אפילו עוד עשרה ימים.

כשאני רואה חתול דרוס על הכביש

או כשאני קם משינה,

משהו מהשקט הזה

מכה בי.

 

 

*

כפית זהב מונחת על צלחת קטנה.

ציפורן צומחת מעור ובשר כמו מתוך אדמה.

טביעות קפה בכוס ריקה,

נשימה.

לפעמים אני לא מבין איך אפשר בכלל להיות משועמם,

ואז המלצרית באה ושואלת אם אני צריך עוד משהו.

 

 

*

אין דלת לחדר הזה 

ואני נשרפת מתוך בדידות

יש חלון שלא נפתח

דרכו אפשר לראות 

אם זה יום או לילה.

 

יום אחד התעוררתי מרוב החום

המים כמעט אזלו

שתיתי במשורה

כאשר מן החלון ראיתי בן אדם.

 

מיד כתבתי על נייר

"הצילו"

והדבקתי אותו על החלון

עם הפנים אליי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s