לא על יואב 2

הכרתי פעם איזה יותם אחד. דקה לפני שיצאנו לתפוס את האוטובוס האחרון שצא לכיוון תל אביב הוא שאל אותי בנונשלנטיות כזו, תוך כדי שהפשיט מכנסיו אם אני מעוניינת למצוץ לו. פזלתי לכיוון הזין שלו בבוז ואז בשעון וצעקתי עליו שנאחר להופעה של הפיקסיז אם לא נצא ממש עכשיו. בדרך לתחנת האוטובוס הוא אמר שהוא צריך למשוך כסף מאיזה כספומט והידק את החבל סביב צווארי. בתחנה המרכזית הישנה הסתובבנו במעגלים ואיזה בחור ניגן בגיטרה קלאסית שיר של סאונדגארדן באיזה דוכן של גיטרות שהוקם בדקה התשעים. גם לסאונדגארדן היה לי כרטיס אבל ידעתי שאם אבקש מיותם לבוא איתי אצטרך למצוץ לו באמת. אף פעם לא כתבתי כמה ההופעה של הפיקסיז הייתה חרא אבל הייתי כולי שיכורה מבירות וויסקי שיותם הזרים לי לדם אז זה לא באמת שינה משהו. כל אותו הערב יואב ניסה להשיג אותי ואמר שהוא באחד היציעים ורצה לראות אותי אבל יותם לא הסכים כי הוא רוצה שאהיה כולי שלו. ואני אף פעם לא אהבתי להיות של אחרים, אבל יותם מימן לי את כל הגולדסטאר ששתיתי ושפכתי לו על החולצה אז עניתי לו שבסדר ובסוף לא פגשתי את יואב שהכי רציתי למצוץ לו בעולם. בסוף ההופעה המחורבנת הוא גרר אותי לדירה שלו ונרדמנו באותה המיטה יחד עם החום המזוין של ארבע בבוקר של חודש יוני. הוא היה לי כפית גדולה והרגשתי קטנה ומטונפת והחום הדביק אותנו יחד והוא הזיע לי על החולצה שגנב מאחיו הבכור בשבילי וקצת רציתי לברוח ממנו ולהשתחל כמו חתלתול למיטה של אבא שלו. 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s