עוףת

הם התעקשו, אני התעקשתי חזק יותר, אז זיינו אותי בתחת ורשמו לי עוד נוגדי דיכאון וכדורי הרגעה נגד הפסיכוזה ושחררו אותי הביתה. חשבתי שהיא, יותר מכל אחד אחר, תדע שהעצב נשאר לנצח. הוא לא משחרר, רק משחק בך כמו חתול שמשחק בעכבר עד שסוגר עליו בכל הכוח והעכבר נשאר חסר אונים. השגעון ישן לי הלילה מתחת לכרית.

 


 

22 מחשבות על “עוףת

  1. היי, את בטח תחשבי שאני לא מבינה אותך ושאולי עדיף שאסתום, אבל לא. כי למדתי על בשרי, תרתי משמע מה זה להיות חולה בדיכאון, מה זה להילחם בעצמך אבל בעצם להילחם בריק. אבל הרע שבעולם, והרע שבך, לא מגדיר מי את. אם את אדם נחמד או לא, אם את יפה או לא, אם נמוכה או גבוהה. את מי שאת, וכן העצב אולי נשאר לתמיד, אבל ככה זה לחיות, מה לעשות. 
    אני מקווה שיום אחד יבוא ואת תביני שאת משהו ששווה להילחם עליו, ותראי את הכשרון שנוזל ממך וכמה את שווה. כי זה בא, אפילו אליי הוא בא אחרי יותר מחצי חיים של גיהנום.
    אוי, חפרתי. את כותבת נפלא ותזכרי, מתישהו נמאס לכעוס, אז מתחילים לשחות למעלה. (:

    אהבתי

    • מזהירה מאראש שאני על עדורעם חדשים so i might act like a real bitch
      אני אם חא בטמת עודעת מה אני כיתבת חח אני מטושטשת אבל צריכה. להגיב לך חזרה אז ככה: אני חושבת שזה בלתי אפשאי למצוא כאנשעם שלא מצאו בעצמם טיפות של כשרון וגףיופי ובלה בלה בלה אז מבחינתי זה בכל זיןני שכל, ךך מבינה את הכוונה הטובה אבל לומר לי שאני יפה וטובה וכשרונית כאשר למדתי על בשרי תרתע משמע כמו שאת למדתזה, שזה לט ככה ואני לא כזאת ןזה הכל קפשקר . 

      אהבתי

      • אף פהם לא נצאס לכעוס אגב. כשהכעס נהיה ללק ממך בקטע שהוא שוחה לך בדם ועוברלך בריאות כבר אי אפשר להפטר ממנו. הןא כמו תא בגוף שמתרבה., ואין תרופה. הכעס ישאר לנצח, כמו העצב. וככה זה, וככה זה צרעל לביות ואין מה לעשומ עם זה 

        אהבתי

      • מבינה את הטשטוש פעם נפל לי פלאפון לאסלה בגלל זה.
        בכל מקרה, תראי גם בתגובות שלך, את הופכת את הדברים הרעים שקרו לך למי שאת. וכמה שתנסי, וכמה שתתנגדי לזה זה לא מגדיר את האופי שלך, שהוא כמובן, הרבה יותר חשוב מיופי או כשרון. לא מנסה לגרום לך לרע, רק אולי לתת לך נקודה למחשבה. לילה טוב.

        אהבתי

      • את יודעת, אני נוהגת לומר לאנשים שיקרים לי שהדברים שהם עברו בעבר לא מגדירים אותם. וזה נכון, שום דבר שעברת לא מגדיר אותך. אולי הופך אותך לחזק יותר. אבל יש הבדל, את מבינה? כשהדברים הרעים שקרו לי נעשו ברובם על ידי או לפחות הגיעו לי, למה זה הופך אותי? לחלאה מטונפת. 
        אני מבינה את הרצון לעזור ואת הרצון להרחיב לי אופקים, אבל כשהולכים עם הראש בקיר כל מה שאפשר לעשות זה להמשיך ללכת ולקוות שיום אחד הקיר ישבר. 

        אהבתי

  2. שום עצב, חזק ככל שיהיה, לא יכול להשאר כנגד כוח רצון של אדם. לא, היא לא מבינה שהעצב שלך ישאר לנצח, כי היא יודעת שאם תרצי מספיק לגרש אותו את תצליחי. נראה שאת היחיד שמרשה לעצמה לוותר עליך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s