שירלי שילדס

זה היה היום הראשון שלי בכיתה ו'. לא ידעתי איפה לשבת. עברתי לגור בעיר שבוע לפני כן. מאז בכל יום קראתי בערסל בגינה או אוננתי, שזה משהו שבדיוק למדתי לעשות. והייתי בטוח שאני היחיד שיודע איך לעשות את הטריק המדהים הזה, אתה מושך את הבולבול שלך עד שהוא מתקשה ופתאום הוא הופך לזין. אני יודע שכל כיתת ביולוגיה הסתכלה עליי, כי מי עוד גודל לגובה 1.82 בגיל 12? הסרחתי מזיעה. הרחתי כמו כלב רטוב. ובזמן שהתיישבתי, השתדלתי ליצור קשר עין עם שירלי שילדס. שירלי שילדס הייתה הכוסית של כל שכבת ו'. אמריקאית בלונג'ינג'ית קטנה עם מבטא שמרטיב לך את התחתונים וציצים מרשימים יחסית לו'וניקית. "היי, אהבתי את העט שלך. קנית אותו בקניון? זה לא עט רגיל, נכון?" היא קמה והתרחקה חמישה כיסאות אחורה ולא דיברה איתי במשך שש שנים עד כיתה יב', כשזיינתי אותה על הדשא שבין חנות המשקאות האלכוהוליים למספרת הכלבים. וכל הזמן הזה ראיתי את העט הזה, העט המזדיין הזה עם הקצה הורוד הנוצתי מתנפנף באוויר. "זה כבר ילמד אותך לקח, זה כבר ילמד אותך לקח, זה כבר ילמד אותך לקח." אז דפקתי לה את הראש על המדרכה כשאני בתוכה. אתם יודעים, לפעמים ככה אני אוהב את זה. 

3 מחשבות על “שירלי שילדס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s