Candy says

"היו היו לפני שנים קנדי ודן. הם היו רק שניהם, הכל היה מזהב. הוא היה נאה ופושע מוצלח מאוד. הם ניזונו מקרני שמש וחטיפי שוקולד. הוא טיפס על מרפסות, טיפס לכל מקום, עשה הכל למענה. דני שלי. נכנסת לתוך חיי מהר מאוד, ואהבתי את זה. אבל דני, אמרת, הבטחת, הצבעת לשמיים: "לזה קוראים 'סריוס', כוכב הכלב, אבל רק כאן על האדמה." כמה אהבתי לשמוע את הלחש הזה באוזניי. מאז יש רק דבר אחד לאהוב, וזה לא יכול להיות אתה. דני הנועז. קנדי נעלמה."


 


הציפרוניים מלוכלכות מדם יבש. לא בכוונה אבל, זה פשוט שזה קשה להכיל את כל הלחץ הזה. הידיים רועדות והגוף כולו משקשק ואני מפחדת שהשיחה לא תתנהל כמו שצריך. מישהו יודע, איך מדברים על דברים שאי אפשר לדבר עליהם? אני לא מוכנה. ואז גם לדבר עם המחנכת ולהסביר לה שאני רק קצת רוצה למות אבל עייפה מדיי כדי לקום מהמיטה ואז להסביר ליואב דברים שאני בעצמי לא מבינה ואז לנסות לשכנע את עצמי שזה הכל בראש כשאני מאמינה ויודעת בוודאות שזה שקר מוחלט. 


 



31.12


והשמש לא זרחה ביום ההוא.

4 מחשבות על “Candy says

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s