red wine and sleeping pills
help me get back to your arms
stop sending letters
letters always get burned
אתם לא מבינים. הימים הארורים האלו. לא טוב לי. זה רצף של אכזבות ולא הרגשתי את סמיכותו של הדם על האצבעות כבר יותר מדיי זמן. הגעגוע הזה דוקר אותי ברווחים הריקים של כלוב הצלעות. אני לא יודעת להסביר. "את נראית כאילו לא ישנת שבוע" מה את אומרת. הכל אצלי בראש ואני לא מצליחה להוציא כלום ואני מרגישה שזה חונק אותי. אני עצובה כל כך, הלוואי והייתם מבינים. הלוואי ומישהו היה מבין. אין לי כוח יותר. אני מוותרת. לא הרגשתי ככה מאז הפעם האחרונה שבלעתי את כל הכדורים שהנחתי עליהם יד. אתם לא מבינים וזה שורף אותי. לא דיברתי כל היום. הלוואי והייתם מבינים. כמה עצוב ככה כואב. איימו עליי השבוע קצת יותר מדיי. נמאס לי מהשוואות, אני לא היא. כל דבר טוב שהיה לי התאבד. כבר אין לי כוח, באמת. נכנסתי הביתה ברגליים רועדות ורק קיוויתי שאבא לא יראה אותי. הלוואי והייתם מבינים. אני מתנצלת ומתחננת לסליחה מהפחד, רק כדי שלא אצטרך להתעמת איתו. תצעק עליי, תרביץ לי, תקלל אותי, רק אל תבקש ממני לענות. אין לי כוח להשיב מלחמה, אין לי כוח לעמוד על הרגליים יותר. אני מוותרת.
I will see you in the next life
אל תשמיעי קול
אל תביעי דעה
אל תסתכלי להם בעיניים
עשי מה שצריך לעשות
והדלת נפתחת.
הרעש השנוא עליי.
–
27/12 05:14
זה הרעב החד הזה של אחרי שבוע בלי. כאילו מישהו בתוך הבטן מנסה לפלס דרך החוצה עם סכין. ועכשיו זה מתפרץ, הרעב המזדיין הזה, אחרי שבארוחת הערב חתכתי את הפסטה לחתיכות קטנות וזיינתי את השכל לאבא על יואב ועל הפוץ האפסון ההוא, כדי שלא ישים לב שהצלחת רק נעשית מלאה יותר. אז מה אוכלים בשעת בוקר מוקדמת? מה שקופץ לעין קודם. אז לחם, פאקינג לחם. אני יושבת מול הטלוויזיה בחדר ולועסת לחם לבן אפילו שלפי התיאוריה של אמא כל לחם שהוא לא לחם שיפון שחור מלא עושה סרטן במעי. וקפוא פה. ממש ממש קר, ולא התחבקתי ולא נגעתי ולא התחממתי כבר שבועות. אז קר, ממש פאקינג קר בכפר המזדיין הזה ואני באטרף של אכילה אחרי שכל מה שנכנס לי לפה יצא ממנו החוצה על הרצפה במזדרון ובכיור בשירותים. חמש עשרים ואחת והרעב בוער בי. להכל. 10 מעלות.
נועה אל תוותרי בבקשה בבקשה די זה מלחיץ אוף
את רוצה לדבר? רק אל תוותרי
מרגיש כאיול הלב שלי החסיר פעימה כשקראתי את זה
הכל יסתדר רק עוד קצת בבקשה אל תוותרי
אהבתיאהבתי
אלו הימים הכי קשים שחוויתי ואני לא רוצה להמשיך.
אהבתיאהבתי
כל כך מצטער שזה קורה לך. הלוואי וזה ישתנה. לא מגיע לך לסבול. אבל גם לא מגיע לך לא לחיות. את יפה מכדי שהעולם יאבד אותך.
אהבתיאהבתי
כי אם היא הייתה מכוערת זה היה בסדר?
אהבתיאהבתי
איזה יפה? סתכל עליה נראת כמו ינשוף מעוך
אהבתיאהבתי
וואי אחד התיאורים המדויקים שלי חחחחחחחחח
אהבתיאהבתי
יופי מסתכם רק בטעם חיצוני סובייקטיבי, נכון? עדיף שתשתוק לפני שתצא עוד יותר אידיוט.
אהבתיאהבתי
כמה התעללו בך בילדות שיצאת כזה אפס? הולי שיט
רוע של אנשים
אהבתיאהבתי
תשמעו, אני לגמרי מעריכה את העזרה והכל, אבל אין טעם להתייחס אפילו. הכל בסדר, תשמרו את האמרגיות שלכם לדברים חשובים יותר 🙂
אהבתיאהבתי
לעזור לך זה יותר מחשוב נועה. קשה להתעלם מזה קשה להמשיך בחיים אחרי שרואים משהו כזה. את לא סתם עוד מישהי את מישהי.
אהבתיאהבתי
כשאני מדבר על יופי, אני מדבר על יופי פנימי. ואם היית קורא/ת בבלוג שלי, היית מבין/ה זאת.
אהבתיאהבתי
היא גם יפה מאוד מבחוץ
אהבתיאהבתי
מעולם לא טענתי אחרת. יופי פנימי מקרין את הילתו כלפי חוץ.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
נועה את יפה גם מפנים גם מבחוץ
רק שתדעי
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת מי את/ה אבל תדע/י שמבפנים את/ה הכי יפה בעולם.
אהבתיאהבתי
נועה את יפהפייה מדהימה והצלחת להקסים אותי רק מהשיחה הקצרה שניהלנו. את נפלאה, אל תתני לאף אחד לגרום לך לחשוב אחרת.פה whenever you need me.
אהבתיאהבתי
את יכולה לוותר עליי אבל את לא יכולה לוותר על עצמך.
אהבתיאהבתי
ההפך.
אהבתיאהבתי
אנחנו מבינים.
אהבתיאהבתי
אולי.
אהבתיאהבתי
ילדונת, את רק התחלת.
אהבתיאהבתי
💀
אהבתיאהבתי
הפיסקא האחרונה ממש מלחיצה .. הכל טוב איתך ,?
אהבתיאהבתי
נע
אהבתיאהבתי
מזכיר לי סצנה מSkins התיאור על איך את נמנעת מלאכול.
אהבתיאהבתי
לא נמנעת, פשוט לא מתחשק.
אהבתיאהבתי
את מיוחדת מאוד
אהבתיאהבתי
אני לא.
אהבתיאהבתי