את ההרגשה המגעילה שמטפסת לי במעלה עמוד השדרה ומחליקה במורד הגרון. את הקול בראש ואת הכל בעולם. לפעמים את גם כל העולם. ללמוד לשחרר. ללמוד להשתחרר. תשסעי אותי, תחתכי אותי, תכניעי אותי. בואי נראה אותך מכניעה אותי. אני כפופה לך, תגעי בי. לא שוב. איך נפלת, לא שוב. למה שוב. א י ך. באמת היה טוב פעם.
טוב לחזור הביתה.
טוב שחזרת אליי.
אל תפסיק לנשום. תודה.
psychosphere 
לא מבין למה דיברתן על כיתה ט’ ולא על מצבך הנוכחי
קצת מוזר כי עדיף לדבר ולטפל בבעיות שקורות כרגע ולא בדברים שקרו לפני כמה שנים …
אהבתיאהבתי
מה שקרה בכיתה ט’ הוביל למצב הנוכחי
אהבתיאהבתי
איזה קצב מטורף יש לך כאן. מרגישים את הלחץ והעצבנות.
אהבתיאהבתי
בעיקר לחץ ועצבנות.
אהבתיאהבתי
אוהב אותך.
אהבתיאהבתי
תנחןמיי
אהבתיאהבתי
מצד אחד כשלפעמים שואלים אותך איך את יכולה לכתוב בפתיחות בבלוג לכתוב על הכל ולא לפחד שמישהו יקרא
אז את אומרת שאין לך מה להסתיר
מצד שני את כל הזמן מוחקת פוסטים או מוחקת עריכות שהוספת לסוף הפוסט כמו בזה למשל
אז לא מבין למה את אומרת שאין לך מה להסתיר אם כל פעם את כותבת ומתחרטת על משהו שכתבת ובוחרת להסתיר, למחוק שלא ישימו לב שבכלל כתבת עוד משהו
אהבתיאהבתי
אני כמעט ואף פעם לא מוחקת דברים שאני גותבת
את זה ממרתי כי ל אנאוהתפלל אהבתי איך שיצא וכי העדפתי פשוא לכתוב פוסט על המפגשים עם הפסיכולוגית בנפרד. זה הגל וסלינלע שאני לאמנצלעחה לכתוב כמו שצריך אני לא יכולה לתקן
אהבתיאהבתי
וואו מה קרה?
אהבתיאהבתי
לא ישנתי כמה לילות וזה פןגע לי קצף בקוארדינתיה אני לא יודעת איך כותבים טץ המילה הזאץ סורי אני גם לא מצליחה לדבר זה ממש מצליק לחחחח
אהבתיאהבתי
את לא חושבת שכדאי שתלכי לישון?
אהבתיאהבתי