רקמה מצולקת

כלבים עם מעילי גשם.

רוצה לחתוך עד העצם.

יותר.

לחפור בתוכה עד שיצאו כל התולעים.

לקרוע את העור, לחתוך בבשר,

לעבור דרך כל וריד.

לדמם על הרצפות הירוקות בשירותים.

ירוק, הכל ירוק שם. בגלל זה אני לא אוהבת.

זה מזכיר לי את ב********

אסור. 

הכל בסדר, תודה ששאלת.

בינתיים אני מסתפקת בלקרוע את השפתיים עד ששורף לגעת.

אל תגעו בי, אתם תסיימו כמוהו.

אני אשבור לכם את הפנים עד שתתחננו, בכל הקול שתוכלו להפיק דרך גרונכם החבול, שאפסיק.

זה טוב.

אניח את שתי כפות ידיי על צווארכם ואלחץ עד שתתנפצו, באותה הקלות שמנפצים סוכרייה על מקל.

אלוהים לא קיים כאן, זה הכל הקול בראש.

איזה עולם.

צעקתי דיי כל כך הרבה פעמים.

אל תשאלו שאלות, זה מלחיץ אותי.

"מה מניע אותך?"

"כעס. אני כל הזמן כועסת. המחשבה שיום אחד אוכל לשבור כל אחד ששבר אותי היא זו שמשאירה אותי כאן. אין לי מה להפסיד." לא הסתכלתי לו בעיניים.

הוא לא ענה אחר כך. 

יש לי תור לפסיכולוג ביום שלישי. חמש ורבע. לא לשכוח.

 

 

צלקת על

צלקת על

צלקת על

צלקת.

 

12:31

הברזתי מבית הספר גם היום. אני באמת לא מסוגלת. 

אני רק רוצה להקיא כל הזמן. הכל כל כך כבד לי והוא לא פה והוא לא עונה לי ואני נטרפת דאגה. נמאס לי שהכל כל כך קשה כל הזמן, למה הכל כך קשה? כל דבר שאני נוגעת בו הופך לחרא. אין פלא שהוא לא עונה לי. בת זונה, אמן תתפגרי. מגיע לך שזיינו אותך בתחת.

 

14:38

אני לא יכולה להמשיך ככה. הלב שלי כואב.

 

בבקשה אל תתאבדי לפני יום שלישי.

36 מחשבות על “רקמה מצולקת

  1. אל תתני לכעס להשתלט עלייך. לא שווה לתת לזה להפיל אותך. פשוט לא שווה.
    בחושך הכי גדול, תסתכלי למעלה ותחפשי כוכב אחד שמאיר.
    תנשמי את האוויר של הגשם, תאחי את הפצעים.
     
    תחזיקי מעמד.

    אהבתי

  2. את צריכה טיפול בכעסים או משהו
    את ממש לא נשמעת כמו בן אדם שפוי
    את צריכה פסיכיאטר ולא פסיכולג
    באמת שהמצב שלך לא טוב

    אהבתי

  3. הייתה לי תקופה מאוד ארוכה (שנים) עם הכעס הזה. אבל בגלל שהבטחתי לעצמי שאהרוג את עצמי לפני שארים שוב יד על מישהו זה הגיע לנסיונות תלייה, חתכים על גבי חתכים ולפצוע את עצמי מהמכות שהייתי נותנת לקיר (קירות בטון).
    שולחת לך חיבוק מזדהה, חסר שיפוטיות ובעיקר מרגיע…

    אהבתי

    • תראי, אני מודעת לעובדה שאני בן אדם מאוד אלים, אבל לא קורים הרבה מקרים שאני באמת מרימה יד על מישהו. מה שקרה בפוסט הקודם קרה מתוך ריפלקס כי אני באמת מאוד לא אוהבת כשנוגעים בי. אני לא התכוונתי. אני לא הולכת מכות בדרך כלל, אבל אם מישהו בן גילי יכה אותי, אני אשיב מלחמה עד שאחד מאיתנו יוותר. 
      חתכתים על גבי חתכים ואגרופים לקיר עד שהכל נשבר. כן, מוכר. 
      תודה רבה. אני צריכה חיבוק עכשיו בקטע לא אמתי.

      אהבתי

  4. יש לי <a target=_blank href="שירhttp://www.youtube.com/watch?v=bKmNMUq4bXk">שיר</a> שיגרום לך ללטף את העצבות, פשוטו כמשמעו.

    אין לך מושג אילו תקופות קשות שרדתי בין השאר בזכות הלהקה המדהימה הזו.

    אלו ה<a target=_blank href="מיליםhttp://www.darklyrics.com/lyrics/opeth/blackwaterpark.html#5">מילים</a>. והבכי שנובע מהשיר הזה הוא בכי טהור.

    ואין שום שיר אחר שאני מכיר שמתאר התאבדות בצורה כל כך מושלמת.

    כשאני רק חושב על התאבדות, השיר הזה מעביר אותי אחת, אבל משאיר אותי בחיים.

    אני אוהב אותך, את יודעת? 

    אהבתי

  5. את גוררת את עצמך למצבים שאת לא נמצאת בהם,
    מכניסה לעצמך דברים לראש.
    שוקעת בעולם שהמצאת לעצמך, שהוא הו- כה מלנכולי במקום להתמודד עם החרא שבחוץ.
    ובתור אחת שבאמת לא אכפת לה אבל נמאס לה שדבר כזה קיים- פשוטו כמשמעו, אני מציעה לך לאמץ קצת רציונליות ולהתיישר.
    את עוד רגע בצבא.
    הגיע הזמן לצאת מהמקום הזה ולהתחיל להתבגר, לא הכל זה מילים יפות ומיץ תפוזים. ישרא לא יהיה שם כשתמצאי את עצמך עם חובות בבנק ואיידס.
    רק אומרת.

    אהבתי

      • את יודעת? את לא מכירה רבע ממני. את יכולה להגיד שמה שאני כותבת הוא מומצא והכל אצלי בראש כי את לא יודעת מי אני. (הקול באמת אצלי בראש, חחח), את לא מכירה רבע ממני ואת לא שמעת על חצי מהדברים שעברתי. נכון שכולם עוברים אירועים בחיים שמצלקים אותם, אבל כל אחד מתמודד בצורה אחרת, ולי יותר קשה להרים את עצמי מהקרשים. אז אל תבואי אליי בגישה המתנשאת בשקל הזו, כאילו את יודעת מי אני ומה הייתי ומה עברתי ותטיפי לי על כמה שהכל שטויות, קפיש? קפיש. עכשיו אל תטרחי להגיב כי כל תגובה שלך תמחק. 

        אהבתי

      • אתם כל כך פתטיים שזה עצוב. איך אתם יכולים לשפוט מישהי ועוד בצורה כזאת? אני בספק אם אפילו אחד מהאנונימים פה התכתב איתה אישית או יודע אפילו טיפה עליה. אנשים יוצאים מנקודת הנחה שכאן הם יכולים לפרוק הכל, לכתוב איך שבא להם, להתמודד איך שבא להם, בלי שאיזה טמבל אנונימי יבוא אלייך ’אל תעשה ככה’.
         אל תתרבו, בסדר? זכותה לכתוב ולהתמודד עם הדברים שלה בדרך שהיא חושבת שעוזרת לה בצורה הטובה ביותר. משחקים אותה גיבורים מאחורי מסך ומילים

        אהבתי

      • את באמת מדהימה, אבל אין לך מה לטרוח. אנשים כותבים לי מילים רעות כל הזמן. אין סיבה שדווקא עכשיו זה יתחיל להציק לי. אני מודה שהתגובה הזו הפתיעה אותי, אבל אני לא אתן ל״מישהי״ שלא מכירה אותי להציק לי. מבחינתי לא קראתי את התגובה בכלל. היא לא קיימת. הכל טוב. היא יכולה לרדת לי ולהיחנק לי בין הרגליים. 

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s