רעד

ובבום אחד זה התפרץ. עומס רגשי. אני זוכרת שפעם אהבתי להרגיש כאילו מתערבלת בתוכי מערבולת של הכל מהכל כי זה גרם לי להרגיש חיה, אבל היום אני מרגישה כאילו מישהו לוחץ לי על הלב עם צ'ופסטיקס ומעלה לי אותו במעלה הגרון, וזה עושה לי בחילה. אני לא רוצה להקיא שוב. אני יודעת שברגע שאגיע לשלווה פנימית מוחלטת, אדע שקט כמו שלא ידעתי מעולם. וזו השאיפה שלי, להכות חזק בשלווה הזו. אני לא אוהבת כשהכל רוטט והאצבעות לא יודעות מנוח. (אבל טוב לי. והיה לי טוב היום בשעות הקטנות של הלילה כמו שלא היה לי טוב הרבה זמן).

 

וכשהקול של לאנה מתנגן מהמחשב, אני נשענת אחורה ונרגעת.

 

עריכה

אני רוצה למות

בייסורים

שוב דם על המצעים

10 מחשבות על “רעד

  1.  אני זוכרת שפעם אהבתי להרגיש כאילו מתערבלת בתוכי מערבולת של הכל מהכל כי זה גרם לי להרגיש חיה
    המשפט הזה גרם לי לחייך כי הוא יותר מידי אני 
    אגב, את יפה 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s