איייייי קה ריקו

איזה סגנון מוזיקלי את שומעת?
ובכן, הכל. אני מקשיבה להכל. וכשאני אומרת הכל, אני מתכוונת להכל. אמנם ברוב הזמן אני נמצאת בתוך איזור הנוחות שלי ולכן אני מעדיפה להקשיב לז'אנר הרוקנרול ולכל תת נושא שמתפלג ממנו, אבל יש פעמים שאני יכולה לשבת עם חברים ולהקשיב לשרית חדד או איל גולן או עמיר בניון (שבלי שום קשר הוא אחד האמנים שאני יותר מעריכה), ועדיין להינות, כי בשבילי מוזיקה היא מוזיקה, ומוזיקה היא תרופת פלא. ולא משנה מה מתנגן ברקע, העיקר שיתנגן משהו. אבל בשביל להיות הוגנת ובשביל לענות על השאלה כמו שצריך, אגיד שאכן יש סנגון מוזיקלי שאני מעדיפה כרגע על פני אחרים. אני מאוד נהנית להקשיב לרוק אלטרנטיבי ולמוזיקת גראנג'. לפחות בתקופה הזו.

עברית או לועזית?
לועזית. לא כי מוזיקה עברית היא לא מוזיקה מוצלחת בעייני, אלא כי אני מכירה הרבה יותר אמנים לועזיים מאשר אמנים עבריים. שזה חבל בסך הכל, ואולי אני צריכה לפתוח את עצמי למוזיקה ישראלית, אבל עד אז; מוזיקה לועזית ללא ספק.

מי המוזיקאי/ם האהוב/ים עלייך?
טום יורק וג'ון פרושיאנטה, אבל זה לא הוגן כי כל אמן שאני שומעת אוטומטית נהיה האמן האהוב עליי.

מה השיר האהוב עלייך? למה?
נו, זה כמו לשאול אמא איזה ילד שלה היא הכי אוהבת (ואני בטוחה שאמא עם 900+ צאצאים תעדיף לירות בעצמה).

מה השיר הכי חריג שיש לך ברשימת ההשמעה?
כנראה שFitter Happier של רדיוהד מ"סבבה מחשב". לעתים רחוקות אני שומעת אותו ומיד מתחרטת על זה. הוא מקפיא את הדם מרוב פחד. הטקסט של השיר מטריד ומצמרר כמעט כמו "רדופים" של ההוא שכתב את "מועדון קרב".

את פתוחה לסגנונות ואמנים חדשים?
פתוחה ומזומנה כמו שרמוטה חרמנית בת 17.

את אוהבת לשיר עם הזמר שמתנגן באוזנייך?
מאוד. זה פשוט לא נשמע טוב כמו שהייתי רוצה שישמע. אבל בעצם, זין על כולם.

את קונה את כל המוזיקה שאת שומעת?
בחלומות הרטובים שלי אולי (למרות שקניתי את הפיקסיז החדש לא מזמן וזה גרם לי להרגיש מסופקת בדיוק לחצי שעה).

איך את שומעת מוזיקה בד"כ? (YOUTUBE, רדיו, פלאפון, דיסקים…)
מהאייטונז או מהאייפוד שלי בדרך כלל. לפעמים כשאני בעננים ולאף אחד לא אכפת אני שמה דיסק במערכת הביתית, מחברת את כל הרמקולים ושורטת לו את האמ-אמא, או שאני שמה איזה תקליט ששרד את תקופת הנעורים של אבא בפטיפון ושותה קולה לצליליו.

מוזיקה משפרת לך את מצב הרוח? היא יכולה גם לדרדר אותו?
כמובן. אמנם כשאני מדוכאת קשה לי לשמוע מוזיקה שהיא לא עצובה כמעט כמוני, אבל אם אני שוברת את המחסום הזה ומקשיבה ללהקה שאני אוהבת עם שירים שעושים לי טוב בלב, אני מיד נהיית הרבה יותר בסדר. אותו דבר כשאני מאושרת. אין סיכוי בחיים שאשמע מוזיקה שמעציבה אותי כשאני בהיי. אני אקשיב לשירים עם המקצבים הכי שמחים ואתפוצץ מאושר. אני לא יודעת כמה מוזיקה יכולה לדרדר את מצב הרוח שלי, כי אצלי לפחות, כשיש מוזיקה ברקע, מצב הרוח שלי לא יכול להתדרדר.

את מאמינה שמוזיקה מחברת בין אנשים?
ברור. אני חושבת שלשם כך מוזיקה נועדה, או לפחות זה מה שהפכנו אותה להיות. אבל אני יודעת שאני אתחבר יותר מהר לבן אדם שיש לו אהבה עצומה למוזיקה כמו שלי יש. לא משנה לאיזו להקה או לאיזה ז'אנר, אבל ברגע שאדע שאדם שאני רוצה להתחבר אליו אוהב להאזין למוזיקה בזמנו החופשי, אני מיד אתחבר אליו מהר יותר וארגיש איתו יותר בנוח.

---

אז אמנם אני לא מהבלוגרים שעונים על שאלונים, וגם השאלון כבר הספיק להתחלף, אבל לא יכולתי להגיד לא לשאלון על מוזיקה אפילו שהוא כבר לא רלוונטי. הו וול, לא נורא. חוץ מזה, קחו קצת מוזיקה שאני חורשת מהיום הראשון ללימודים:

–