antidepressants

לוגמת את מעט החיים שנשארו מבקבוקי בירה –

אך לא בלעתי שום דבר חוץ מלשד המוות ותמצית הריקבון 

 

מאושרת? איזה שקר

ולפעמים אני תוהה, אולי זה מעולם לא היה ולעולם לא יהיה היעוד שלי.

כדורים מתוקים שלי, ייבשו את עייני ומלאו את ליבי בריקנות שמכאיבה כמו סכינים. צבעו את השמיים המרחפים מעליי בסגול פוקסיה וורוד לילך. כדורי פלא קטנים שלי, קחו את הרעב המזויף לאושר ובתמורה אתן לכם לשתק את עורי.

 

עייפתי.

 

עטפו את גופי הקר בשלל מתכות כבדות

וזרקו לים

כי אולי

עדיף לי 

שם

 

כי עייפתי

מלכאוב

עלייך ועליי

 

ומאסתי

מלדרוך על רסיסי החלומות המנופצים

ולהדקר מתקוות מרוסקות

 

אבל זה בסדר

כי מה אני ומי אני כבר

בשביל עולם ומלואו כמוך

 

כי מהו כוכב

לעומת גלקסיה

 

תודה

שגרמת לי להיות

קצת הכל.