שלוש ארבע חמש

זהו יום חמישי של חולי, יום שישי של אין לי מושג ויום שביעי של ריקנות ואהבה ובלבול ועייפות. ורוני התגייס. אני זוכרת שכשהוא היה באלסקה הוא שלח לי הודעה שהוא תקוע באותו היום כבר 72 שעות, ועכשיו הזמן טס לו, ובטח גם אני. הספקנו לדבר מעט ולא הפסקתי לבכות מרוב הגעגוע אליו והדאגה. אני רוצה הכל וכלום ביחד. אם אתה שואף אותי אל תנשוף אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s