בהופעה של הפיקסיז פגשתי בחור גבוה שהשקה אותי בבירה ושאל אם אני רוצה לשבת איתו על וויסקי. עניתי לו שאני מצטערת ושבאתי עם בחור אחר, רק כי לא היה לי נעים להגיד לו שוויסקי זה לא כוס התה שלי. הוא המשיך להזרים לי בירות לדם עד שהסכמתי לרקוד איתו לצלילי הבס לא של קים דיל ועד שהבגדים נדבקו לגוף. אני חושבת שגנבתי לו כמה מאות שקלים, אבל הוא הציע. אמנם לא עמדתי קרוב לבמה כמו שקיוויתי שיקרה ובלאק פרנסיס לא נופף לי לשלום, קרץ לי או העלה אותי לבמה כמו שקרה בחלומות הרטובים שלי, אבל היה כיף. גם כשהוא לא תקשר עם הקהל והופיע רק כי היה חייב. בסדר, ככה זה סוציופתים. הצלחתי לתפוס כמה רגעים עם אפס כישורי הצילום שלי, אבל הם לא טובים מספיק בשביל להעלות אותם לדף אינטרנטי שאף אחד לא קורא במילא.
psychosphere 