על ההופעה של הפיקסיז

בהופעה של הפיקסיז פגשתי בחור גבוה שהשקה אותי בבירה ושאל אם אני רוצה לשבת איתו על וויסקי. עניתי לו שאני מצטערת ושבאתי עם בחור אחר, רק כי לא היה לי נעים להגיד לו שוויסקי זה לא כוס התה שלי. הוא המשיך להזרים לי בירות לדם עד שהסכמתי לרקוד איתו לצלילי הבס לא של קים דיל ועד שהבגדים נדבקו לגוף. אני חושבת שגנבתי לו כמה מאות שקלים, אבל הוא הציע. אמנם לא עמדתי קרוב לבמה כמו שקיוויתי שיקרה ובלאק פרנסיס לא נופף לי לשלום, קרץ לי או העלה אותי לבמה כמו שקרה בחלומות הרטובים שלי, אבל היה כיף. גם כשהוא לא תקשר עם הקהל והופיע רק כי היה חייב. בסדר, ככה זה סוציופתים. הצלחתי לתפוס כמה רגעים עם אפס כישורי הצילום שלי, אבל הם לא טובים מספיק בשביל להעלות אותם לדף אינטרנטי שאף אחד לא קורא במילא.

slicing up eyeballs

ha ha ha ho

 

don't know about you

but i am un//// chien andalusia 

 

 


ווא, זה נגמר. לא אכפת לי מה תחשוב או מה תגיד. וזה לא אישי (זה כן), זה פשוט שאני לא אתן לאף בחור לשחק בי, לא משנה כמה אני אוהבת אותו. ושמעתי כבר "מה יש לבחור שגדול ממך לעשות איתך? הוא בטח סתם לא מסופק מינית" ולא הסכמתי להאמין. אבל אתה מבין? עכשיו אני מבינה. ויצאתי פתטית, אבל לפחות לא עשיתי איזו טעות מז'ורית והתחרטתי עליה. ואני מוכנה להודות שלכמה רגעים אפילו קצת דפק לי הלב ורעדו לי הידיים והבטן התהפכה, אבל אז קלטתי שאתה לא שווה את זה. אז תודה, תודה שהכנסת לי את זה לראש בשלב כזה מוקדם. עכשיו לך תזדיין. אני צולקתי ונהרסתי והרסתי את עצמי מספיק בשביל בחורים אחרים, אבל אתה לא תהיה אחד מהם. זה נגמר כאן וזה נגמר עכשיו. לך תמצא לך קטינה פתטית חרמנית אחרת, כי לי, יקירי, נשבר הזין. סבבי

 

ובטח בבוקר כשארגיש אפסית שוב כל המילים האלו ימחקו כאילו מעולם לא נכתבו וירטואלית ואחפש כתף גברית לבכות עליה, הרי אני המלכה של זונות הצומי, וגם כי מגיע לי קצת. זוכר כשאמרת שאני חשובה לך יותר ממך עצמך ושהבטחת שלא תפגע בי? אז לא עבד לך. ואני יודעת שכשאקום מאוחר יותר עם רגשות אשם שיתנחלו בתוכי בכוח לא ישאר דבר מהלב שלי מלבד כמה רסיסים מתכתיים. אבל זה בסדר, העיקר ששלך שלם ודופק באופן סדיר.